ט. (סא:) נעור הישן וכו'. פי' שני שברש"י הוא ממש כמו התנא שבסמוך.
י. בינונים זה וזה שופטן. ידוע מאמר חכמי המוסר אודות עשרת ימי תשובה, מדוע צריך דוקא תשובה, הלא אם בינוני עניינו מחצה עוונות ומחצה זכויות, ירבה בזכויות, יהיו מה שיהיו, וירבו זכויותיו. אלא יתבאר על פי הסוגיא כאן. בינוני זה מהות. אדם שהמחוייבות שלו לבורא יתברך איננה מוחלטת. הוא לא רק נופל מדי פעם, אלא מדי פעם הוא עובר לשליטת היצר הרע. ועליו לההיפך לצדיק במהותו וזאת רק על ידי תשובה.
יא. לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור. קצ"ב מה עניינה של ידיעה זו. וכי הכוונה שאם אינו הולך להיות צדיק גמור, ממליצים לו להרשיע לגמרי כדי לזכות בעולם הזה לפחות. עכ"פ ברור שהכוונה לכיוון השני שיעשה כל מאמץ להיות צדיק גמור כדי שלא ייצא קרח מכאן ומכאן. (מזכיר את אימרתו של רבא עצמו לא תתחזו קמאי לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי).
יב. בפיסקא ואהבת, לכ' צ"ל וכו', והכוונה בעיקר להמשך. ודוק. - אם נאמר בכל נפשך וכו'. הכוונה לכאורה אם נפש עדיפה מממון נאמר בכל נפשך וק"ו מאודך, ואם ממון עדיף נאמר בכל ממונך לבד. ועל זאת באה התשובה יש ויש.
יג. כשם שדרו אבותי עם אבותיכם. יל"ע מה כוונת השועל בזאת.
יד. כל ימי הייתי מצטער. כלומר אי אפשר לבוא לדרגה זו כעת ברגע אחד בשעת מיתה, צריך כל החיים לשאוף לכך ולעבוד בכיוון זה, ואז לא קשה עד כאן.