"אמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות דא''ר חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו".

מה בדיוק הכוונה שג' אחרונות הן כעבד שקיבל פרס?
הרמב"ם בהלכות תפילה פ"א ה"ב מנסח הלכה זו כך:
'ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו'.

אז הברכות האחרונות הם: 'שבח והודיה'.

לכאורה, הברכה הראשונה של ג' אחרונות זו כן בקשה: 'רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה וכו', גם הברכה השלישית היא בקשה: 'שים שלום טובה וברכה' וכו', ורק הברכה האמצעית היא הודאה: 'מודים אנחנו לך' וכו'.
מדוע אם כן נקראים שלושת הברכות הודאה?

אכן יש לחלק ולומר שהבקשות הללו הם בקשות של כלל ישראל ולא בקשות פרטיות כמו חונן הדעת או סלח לנו, אבל מצד שני, גם בברכות האמצעיות יש הרבה שהם בקשות כלליות, 'תקע בשופר גדול לחירותינו' ,השיבה שופטינו כבראשונה', 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח', ועוד, ואם כן, מה בין ברכות אלו שנקבעו באמצע בחלק הנקרא 'שואל צרכיו' ובין הברכות האחרונות מלבד מודים שהן נקראות הודאה?