אחודה נא לדף כ"ט

א. מה המקור לכך שרוב הזמן נחשב ככולו? כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים. משך הזמן שאומרים ותן טל ומטר רב הינו גדול אך במעט מהזמן שמבקשים על הגשמים, ואפילו הכי נאמר כל השנה כולה [כמובן, ידוע שלענין אבלות מקצת היום ככולו].

ב. הגמרא אומרת שלא מתפללים הביננו במוצ"ש וכן לא אומרים הביננו בימות הגשמים. מדוע הגמרא לא מתייחסת גם לתפילת עננו הנאמרת בתענית, וחשבתי להסביר שכיון שהוספת עננו נעשית בברכת שומע תפילה, שהיא החותמת את ברכת הביננו, אין חשש שיטעה, וכפי שהגמ' אומרת שאין חשש לטעות בתחילת הביננו.

ג. מהגמ' משמע שמעין שמונה עשרה הכוונה לברכת הביננו, ואילו תפילה קצרה הינה תפילה קצרה באופן משמעותי מברכת הביננו, והנה רש"י לעיל ג ע"א פירש על הדו שיח בין אליהו לרבי יוסי, "היה לך להתפלל תפילה קצרה" "הביננו", ומדוע לא ציין את התפילה הקצרה שהגמ' מביאה בדף כ"ט.

ד. בזמנו, דנתי כאן בשאלה מתי צריך להתחיל לקרוא ק"ש כ"ותיקין". רש"י בסוגייתנו אומר "עם דמדומי חמה- תפילת יוצר עם הנץ החמה..." ומפרש המילים "ייראוך עם שמש..זו תפילת יוצר", והב"ח בסוגייתנו מפנה לדף ט ע"ב שדנתי בו בעבר ושם רש"י מפרש שהפסוק ייראוך עם שמש מוסב על ק"ש ולא על ברכת יוצר אור, ומצינו לכאורה סתירה בדברי רש"י בדף ט ע"ב שבתחילה אמר "מאי קראה דמצווה להתפלל עם הנץ החמה" שמשמע שמדבר בתפילת י"ח, ואילו לאחר מכן פירש הפסוק ייראוך עם שמש כמוסב על ק"ש, וראה בצל"ח בדף ט ע"ב שיישב הדברים. ולסיום, אודה למי שיאיר עיני וינסה להסביר שיטתו של רש"י כדבעי, הן בדף ט ע"ב והן בדף דידן.

האם אליבא דרש"י יש לקרוא יוצר אור בנץ או שמא ק"ש או שמא לסיים יוצר אור + ק"ש עד לתחילת הנץ, ומיד להתפלל י"ח?