סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

פורום פורטל הדף היומי

ברכותכח ע"איב אלול תשע"ב02:53דרשה אחת. מילה אחת. שתי משמעויות. / ‏כדי
אריב''ל: כל המתפלל תפלה של מוספין לאחר שבע שעות לר' יהודה, עליו הכתוב אומר "נוגי ממועד אספתי ממך היו". מאי משמע דהאי נוגי לישנא דתברא הוא? כדמתרגם רב יוסף: תברא אתי על שנאיהון דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלים.

והנה לא נתבאר בגמ' היכן רמוז בפסוק עניין האיחור, שאף לפי ביאור הגמ' דנוגי הוא לשון תברא, עדיין לא מבואר אלא שיש עונש שבירה על עניין שקשור למועד, אך לא נודע מהיכא למדו שמדובר באיחור.
ולכאורה רש"י רצה לתקן זה, שכתב: ממועד - מחמת שהעבירו מועדי התפלות והחגים יהיו נוגים ואסופים וכלים. ע"כ. אך עדיין צ"ב מנ"ל שהוא דווקא בסיבת איחור המועדים.

ונראה שבאמת גם את עניין האיחור הוציאו ממילת "נוגי" ודרשו המילה ע"פ הלשון הארמית שבה "נגה" משמעותו איחר, כמו ביבמות (צג.) נגה ליה ולא אתא, וכן בהרבה מקומות.
ולפ"ז מילת "נוגי" נדרשת לצורך הדרשה בשתי משמעויות גם יחד - במשמעות של שבר ובמשמעות של איחור, והחטא ועונשו מקופלים במילה אחת. ושיעור הפסוק הוא "נוגי" - שבר יהיה לך. על "נוגי ממועד" - על שאיחרת את המועדים (של התפילות או הקרבנות). וגו'.

אכן זהו דבר חידוש לדרוש מילה אחת לצורך אותה דרשה בשתי משמעויות, ואיני זוכר עוד דוגמא לזה (ויש ברש"י שבת לב. ד"ה באותו, קרוב לזה, אך באמת אינו דומה ולא הוי כדהכא לגמרי. וגם לא דמי לסנהדרין קח. דדריש דאף על נח נחתם גזר דין מקרא דו"כי ניחמתי כי עשיתים ונח" וגו' ע"ש, ששם מילת "נח" היא באמת באותה משמעות, אלא שנדרשת פעמים למעלה ולמטה כיעוי"ש).


היש למי מחכמי הפורום עוד דוגמא עם צורת לימוד כעין דוגמא של מעלה?

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר