תורתך שעשועי לדף ט"ו ע"א

א. "אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נכסים". ברבינו יונה מסביר הנפק"מ לדינא בין שיטותיהם – אליבא דעולא, הקורא ק"ש בלא תפילין יצא י"ח מצוות ק"ש בשלימותה אלא שעובר על עדות שקר, בעוד שלר"י הקורא ק"ש בלא תפילין אינו מקיים מצוות ק"ש בשלימותה ובדומה למקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נכסים שאינו גומר את מצוות ההקרבה.

ב. "אבל לתפילה מהדר ועד כמה עד פרסה...והנ"מ לקמיה" – הגמ' אומרת שיש לחזר לפניו על מים לנט"י עד שיעור פרסה, ולמעשה זה השיעור המינימלי לחיוב בתפילת הדרך כמו שהגמ' תביא בדף לא ע"א, ונחלקו הפוסקים האם שיעור פרסה (כ-4 ק"מ לערך) הוא שיעור זמן הליכת פרסה או שיעור הדרך ונפק"מ למי שנוסע ברכב ונסיעתו פחות מ-72 דקות שהוא זמן הליכת דרך של פרסה, ובמ"ב הביא שגם אם נוסע ברכב בפחות מ-72 דקות יתחייב בתפילת הדרך (ק"י, ס"ק ל), ונראה דה"ה גם לענין נט"י לתפילה, והדבר מצוי הרבה בטיולים וכיוצ"ב ואכמ"ל.

ג. "הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, ר"י אומר יצא י"ח ק"ש" – וקשה מדוע נאמר ולא שמע במקום ולא השמיע, ותירץ ה"בני יששכר" כי פעמים רבות אדם משמיע אך אינו שומע מחמת רעש בביכנ"ס, ורבי יוסי מחדש שדי בכך שקרא כדי להשמיע לאוזנו גם אם לא שמע מחמת רעש בביכנ"ס.

ד. עפ"י ההלכה, הנמצא בק"ש בין הפרקים ושמע קדיש וקדושה יענה, ולא ניכנס כאן לפרטי הדינים ואיזה אמנים מותר לענות ועד היכן מותר לענות. המאירי כותב בסוגייתנו על דברי המתני' קרא וטעה יחזור למקום שטעה כי לכאורה זה פשיטא אלא שבא לומר שאין מה שחוזר וקורא נקרא הפסק. וראיתי שהקשה בספר מרפסין איגרי, מדוע יפסיק לענות לעניינים שבקדושה והרי עוסק במצוה פטור מן המצוה, והביא שתרצו שק"ש היא חלק מן התפילה וגם קדיש וקדושה חלק מן התפילה וא"כ לא עסקינן בשתי מצוות אלא במצוה אחת שעניינה תפילה.
וק"ל הכי שהרי ק"ש ותפילה שתי מצוות אלא שק"ש נאמרת בתפילה בד"כ ויכולה גם להיאמר שלא כחלק מהתפילה וא"כ הדרא קושיא לדוכתא ומדוע לא נאמר שיהיה אסור להשיב, שכן אליבא דהריטב"א עוסק במצווה לא רק שפטור מהמצווה האחרת אלא שאסור לו לקיים המצוה האחרת שכן נראה כמזלזל בה? ואולי ניתן לתרץ שכשם שמותר להפסיק להשיב לשאלת שלום וכפי שראינו בדפים הקודמים, כך יהיה מותר לקדש ה' ולענות אמן, אלא שעדיין הדברים לא מתחוורים לי היטב ואודה למי שיאיר עיני.