סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

פורום פורטל הדף היומי

ברכותט ע"אכד אב תשע"ב11:13הערות לברכות דף ט / ‏המכריע
א. אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וכו'. ולהלן חזרו על הדברים שוב. ואם אין כאן ט"ס, הרי הוא משום שכאן הוא להשלמת התשובה של ר"ג לבניו ובסמוך הוא כדי לבאר את תשובתו בפני עצמה. ושם באו בעיקר ליישב מה זה שאמר ולא זו בלבד, והוא כעין "ולפי מה שביארנו" שר"ג מצטט את כאן את דברי חכמים א"ש מה זה ולא זו בלבד אמרו.

ובמאמר המוסגר יש ללמוד מכאן נקיות הדעת מהי. בניו ידעו שהם יכולים לומר לאביהם ללא כל חשש פגיעה, לא ננהג כמוך כי כך ההלכה מחייבת, ולא זו בלבד אלא אנו בטוחים בך שאתה תבאר לנו את שיטת החולקים עליך כדי שנדע איך לעשות כשיטתם, ללא חשש של הטיית כוונתם לכוונתך.

ובעצם מאי דפשיטא לר"ג ובניו דלחכמים בדיעבד יקרא אחר חצות, עי' בזה בתלמידי ר' יונה.

ב. ואילו אכילת פסחים לא קתני. לפי ההמשך נראה כוונת הקושיא, כאילו הדבר ידוע דפסח נאכל עד חצות, ומהא דלא קתני לה במתני' גבי הרחקה מהעבירה משמע דמן התורה הוא עד חצות ואילו שם איתא דהוא כל הלילה, ולו יהי שזה רק מה"ת ואפשר דחכמים גזרו, מ"מ זה סותר למתני. ועל זה משיבים דתנאי פליגי אם מה"ת עד חצות או כל הלילה. ולפ"ז ייתכן דגם למ"ד מה"ת כל הלילה אכתי לא נפיק פסח מכלל גזרת כל הקדשים לאוכלם עד חצות בלבד. ומזה יש שמעירים על עצת האבני נזר הידועה ואכמ"ל.

אציין לקה"י ברכות כאן שמביא מהלך נפלא דבאכילת הפסח יש שני דינים, האחד כמו לכל קרבן שיש זמן לאכילתו ויש לדון מתי סוף זמנו מדין קרבן, והשני מצד המצוה המיוחדת שיש באכילת הפסח יחד עם מצה ומרור, דיש זמן לאכילת המצה, כמו כן ייתכן דזמן מצוה זו יתחלק מזמן אכילתו מדין קרבן. והבן. ובזה הוא מבאר כמה נקודות עמומות בסוגיא זו, וביניהם איך יתכן להלן לומר לר"א דזמן אכילה מה"ת רק עד חצות ובכל זאת נעשה נותר רק מהבוקר, יעוי"ש.

ג. אף פסח שתי לילות. רש"י כאן פירש דביום לא נאכל בפועל. וכוונתו דהרי מדובר שכבר כתוב לילה, וכל השאלה מה באה להוסיף תיבת הזה. ועי' בראשונים בפסחים שיש חולקים עליו בהבנת הו"א זו.

ד. ונות בית. אין הכוונה שהמצרים נקראים בכינוי חביב זה. עי"ש במפרשי התהילים. אלא דהראיה מכך דנקרא שלל.
כמצודה שאין בה דגן. ראה פירש"י. בנותן ענין להזכיר דברי ר' יונה בפי' לאבות שמעתיק שיר של ריה"ל על המתפתים ביצרם "יונה פותה רואה את הבר ואינה רואה את המכבר".
בצל"ח כתב כאן בשם מקובלים דענין הגלות כדי לפזר את ישראל בכל מקום שיש מה לתקן (להעלות ניצוצות הקדושה שנתפזרו), ובמצרים אין כאלו (הכל תוקן בגלות מצרים הארוכה), וזהו עומק הענין של מצודה בלי דגן או מצולה בלי דגים, (או א' לגשמיות וא' לרוחניות), ולכן נצטוינו לא לדור שם בלי אונס, כי אין ליהודי מה לחפש שם, ובזה מבאר שינוי הלשון ובאו האובדים בארץ אשור, וה"ה שאר ארצות, אובדיםם שאנו מחזרים שם אחר אבידה, ו"הנידחים" בארץ מצרים, דחויים לשם בעלמא.

ה. וגומרה עד הנץ החמה. להלן דף כה מוכח דזה סיום דברי ר"א. (במשנה הקודמת על כעין זה יש תרי לישני בגמ').

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר