סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

פורום פורטל הדף היומי

ברכותז ע"אכב אב תשע"ב12:25הערות (והארות) לברכות דף ז' עמ' א' / ‏המכריע
א. משום ר' יוסי. הב"ח הגיה בן זמרא. וכפה"נ כוונתו להגיה בכל העמוד.
– תפילתם לא נאמר. מובן שזה דרך דרוש, כי בפשוטו יתפרש בבית תפילתי, הבית בו מתפללים אלי. – קצ"ב מה ההבדל בין יכבשו רחמי את כעסי לבין יגולו רחמי על מדותי ובודאי כבר עמדו בזה.
– שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך. לכאורה תפילה היתה כאן ולא ברכה. וזאת בא רש"י לתקן באומרו נענע כמודה בברכה, כלומר היה כאן גם ברכה, וכביכול הקב"ה קמ"ל בנענוע הראש שהברכה חביבה לפניו, וממילא אין בזה חלילה חוצפא כלפי שמיא. ואין הכוונה מאי קמ"ל תנא דברייתא, דשמעינן טובא כמה חידושים מברייתא זו, וכל הקושיא מאי קמ"ל היתה על נענוע הראש. ואם כנים אנו בזה, יתכן שזה הקמ"ל היחיד בחז"ל שהכוונה מאי קמ"ל הקב"ה במעשה מסויים.
- ובדרך הלצה, אחד בא לברך את ה"צפנת פענח" (הרוגאטשובער) באומרו אל תהי ברכת הדיוט וכו', ענהו בחריפותו, אבל לא מוכרחים להדר בזה אחר היותר הדיוט שאפשר להשיג...

ב. ומי איכא רתחא. לכאורה כל התנ"ך מלא באלפי אף וחימה של הקב"ה. וכפה"נ כאן חזינן רתחא מסוג שונה, לא רק רתחא של מצב של דין מצד מה שמגיע לנידון, שזה יכול להיעשות בשויון נפש מצד המעניש והדן, אלא רתחא, לסבר את האוזן, מסוג שהרותח זועם בסערת נפש המפריעה לו למחול למרות שבכך רצונו כביכול.
- בנותן ענין להביא המעשה הידוע בא' שביקש מחילה מר' אליהו לופיאן על שחטא כנגדו, אמר לו לבוא בעוד איזה זמן קצוב. וכשבא הסביר לו שמקודם עדיין חש קפידא, ולמרות שלא היתה לו שום בעיה לומר לו במאור פנים שהוא מוחל, לא היתה זו מחילה לגמרי, והוא המתין מעט וגם למד מוסר ועבד על עצמו, ועכשו המחילה שלימה.
- חוץ מבלעם הרשע. ידועה שאלת האוה"ח אם זה כוחו א"כ מנין כוחו לברך, כי ידעת את אשר תברך יבורך . וכתב לעולם ברכת הרשע כברכת חמור, אלא היה יודע בחזון מי עומד להתברך והיה רץ ומברכו..
- רגע כמימריה. כלומר כזמן אמירתו, משך הזמן לומר תיבת "רגע", כך מפורש כאן בירושלמי. ושם פליגי בזה רבי חלבו ורבנן, ורבנן אמרי כהרף עין. ויתכן שזה תואם את המ"ד הקודם אחד מחמשת רבוא וכו', ופליגי כאן כשם שפליגי בירושלמי. ומאד מתאימים ב' תירוצי התוס' לב' הדיעות, לתי' קמא, כלם, רק למ"ד כמימריה, ומ"ד כהרף עין ע"כ יענה כתי' ב'. ובלאו הכי צ"ב בסוגיא מה שואלים שוב וכמה זעמו, הרי כבר שאלו והשיבו על זה מקודם.
- מניחים כתריהם ומשתחוים. מסמלים בזה שהם נכנעים לא רק באופן פרטי אלא בשם מלכותם.

ג. טובה מרדות אחת בלבו של אדם. הגר"ד פוברסקי זצ"ל היה ממשיל זאת לתרנגולת מעופרת, יש שמוציאים כל גרגיר ומנקים כל כנף, ויש צובטים את התרנגולת עד שהיא מתנערת בכל כוחה ובכמה התנערויות הכל מתנקה.

ד. ביקש שתשרה ונתן שנאמר וכו'. בפס' אין רמז שנתן רק שביקש, ואת זה תיקן רש"י, עי"ש.
- צדיק וטוב לו. על זה לא קשה. רק הכוונה אילו כל הצדיקים רע להם, הרי יש בזה מהלך קבוע, אבל כיון דאשכחנא צדיק וטב לו, תיקשי מדוע לחבירו רע. וראה את ה"כגון" של רש"י.
- ופליגא דרבי מאיר. כלומר על הא דהודיעני, דענו לו וחנותי באופן של נשיאת חן ללא טעם (לפחות להבנת אנוש). ועל מאמר זה אנו סומכים ומבקשים על פיו בכמה תפילות (כגון בתפילת הנני העני).
- וראית את אחורי. ובהמשך הפס' ופני לא ייראו. אע"פ שאי"ז נוגע לפשט הגמ' רק לכתוב עצמו, לא אמנע מהזכיר דברי החת"ס הידועים, שאין להבין את מהלכי הבורא מראש, רק כשהם מסתיימים ניתן להבין הכל במבט לאחור. וידוע משל הח"ח על המזדמן לביהכנ"ס ואינו מבין את פשר חלוקת העליות לפי איזה מפתח היא נעשית. ומשל החזו"א על הרואה את החייט גוזר בד נפלא בלא לראות את התפירה. ואת העובדה שהיה הח"ח מספר שבחיים ארוכים כמוהו לפעמים נפתרים שאלות, כמו ההוא שקרה לו אסון נורא ורק הח"ח זכר איך יובל שנים קודם הוא זרק מביתו לשלג אלמנה עם ילדיה.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר