בס"ד

1. א"ר בר רב שילא: היינו דאמרי אינשי: "לבעי אינש רחמי אםילו עד זיבולא בתרייתא שלמא".
רש"י- שיהא לו שלום כל ימיו אפילו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו.

הסברו של רש"י קצת לא מסתדר עם לשון הביטוי. לפי רש"י היה צ"ל "לבעי אינש רחמי לשלמא אפילו וכו'"!

2. הני מילי מעלייתא דרב חסדא במילי דבי כנישתא: אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות.
"שערים" בכ"מ משמע בית דין. "המצויינים בהלכה" - ציון ואסיפת ציבור (רש"י)
א"כ- איזו מעליותא יש כאן במילי דבי כנישתא? נאמר שעדיפים בתי דין פעילים שיש בהם כינוס ציבורי ומגיעים בהם להלכה פסוקה וברורה על פני בתי כנסיות ובתי מדרשות!

3. רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכיפורי. תנא ליה חייא בר רב מדיפתי דרשה לגבי העניין לאכול בתשיעי. משמע- באופן טכני זה לא מתאים בעריו"כ כי צריך לאכול. אבל אם תמצא זמן אחר שאפשר- אז בסדר...
אח"כ תנא ליה ההוא סבא: ובלבד שלא יקדים ולא יאחר.

מדוע היה צורך בהתפתלות הזו? למה רב אשי ורבינא החליטו לא להביא מראש את הברייתא המורה לא להקדים ולא לאחר? (לא מסתבר לומר ש"מילתא אגב אורחא קמ"ל", ראשית כי זו דרכה של המשנה ואין זו דרכה של הגמרא, ושנית כי זה באמת לא קשור לעניין - שלא כמו תחילת הדיון בזמן ק"ש של ערבית)

4. אמר להו רבא לבניה: ... ואל תעברו אחורי ביהכ"נ בשעה שהציבור מתפללין. מסייעא ליה לריב"ל דאריב"ל אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין.

ממתי רבא מסייע לריב"ל? הרי רבא אמורא, ועוד- ריב"ל היה קודם לרבא לפחות דור אחד!

5. ההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהילולא דבריה דריב"ל- האם מתוך שאין פה גערה או גינוי, לא בדברי ריב"ל ולא מלשון הגמרא, ניתן ללמוד מכך שיש היתר להשתכר בשמחת חתן וכלה?

אשמח אם מישהו יאיר את עיני