תורתך שעשועי לדף ח ע"א:

א. אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם מתפלל עם הציבור - "אלוקים ברב חסדך" - יש שהסביר שאלוקים זו מידת הדין ואם אדם מתפלל עם הציבור "ברב", אז מידת הדין נהפכת למידם רחמים.

ב. הגמ' אומרת שמי שיש לו ביכנ"ס בעירו ולא מתפלל גורם לגלות לו ולבניו ומסביר בעיון יעקב שכיון שכאשר הקב"ה בא לביכנ"ס ולא מוצא שם עשרה אז כביכול הוא גולה למקום אחר בו ניתן לקדש שמו ולומר קדושה, לכן מידה כנגד מידה ואדם זה יגרום לגלות לו ולבניו.

ג. באגרות משה לא מתיר ללמוד עד מאוחר כאשר יש חשש שלא יקום להתפלל עם הציבור.

ד. "איכא סבי בבבל" - למען יאריכון ימיך, ובמהרש"א במגילה מסביר שכיון שלבתי כנסיות בחו"ל יש קדושת א"י, לכן מי שמשכים ומחשיך לבתי כנסיות בבבל זוכה ג"כ לאריכות ימים למרות שאריכות ימים הינה "על האדמה" בא"י.

ה. "במערבא כד נסיב איתתא...מצא או מוצא" - החיד"א מסביר שבא"י היו שואלים שאלה זו ולא בבבל, שכן בבבל היו לומדים תורה ואח"כ מתחתנים ולכן זכות התורה בוודאי הגנה, וכמדומה שהיום נהפכו הסדרים.

ו. "מצא או מוצא" - הרי יש איסור לומר לה"ר אפילו על אשתו, והסביר הח"ח שעסקינן באופן שידוע לכל מעלותיה או חסרונותיה כך שאין לה"ר.