הערות לדף ו:

א. פנחס זה אליהו. פנחס בן אלעזר היה כהן ולכן גם אליהו היה כהן, ו"כ איך הרג את אותו אדם שהתפלל מאחורי ביהכנ"ס, והרי אין ספק שכהן ההורג במזיד אינו עולה לברכת כהנים, וזאת מבלי לגרוע מכך שיכול ונטמא למת. בפוסקים יש דיון נרחב אודות כהן שהרג נפש במלחמה והאם יכול לישא כפיו.

ב. הנהנה מסעודת חתן וכלה ואינו משמחו - עובר בחמישה קולות. יש שהסבירו שאם אדם בא לחתונה והדבר אינו משמחו, כלומר אינו שמחת חבירו לא גורמת לא לשמחה, אז עבר בחמישה קולות.

ראיתי לפני הרבה שנים בספר קובץ מאמרים לרא"ו הי"ד שהסתפק מה הסיבה לחיוב לשמח חתן - האם זה בגלל שאם אוכל ואינו נותן משהו בתמורה אז עובר על גזל או שמא בגלל שיש חובה על כל אדם ואדם לשמח, והביא נפק"מ באדם גדול שבא לחתונה שלטעם א' אדם מכובד שאוכל גורם הנאה לחתן גם אם אינו משמחו אך לטעם ב' יש חובה עליו לשמח בכל מקום, אך לא ירדתי לסוף דבריו ומה בדיוק חקירתו. האם יש למישהו את הספר הנ"ל ת"י ויוכל להאיר עינינו?

ג. כל היודע בחבירו שרגיל ליתן לו שלום ואינו משיב לו שלום עובר על גזל. לכאורה, מפשט הגמרא עולה שאם יודע שחבירו אינו מקדים לו שלום, אז אין עליו חובה להקדים לו שלום ואולי עדיף שלא יקדים לו שלום שכן יכול ויכשיל חברו ויהיה כאן לפני עייור לא תתן מכשול. האמנם כך?