סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

פורום פורטל הדף היומי

ברכותה ע"איט אב תשע"ב03:12הערות לברכות דף ה' עמ' א' / ‏המכריע
א. אם ת"ח הוא אינו צריך. מכאן שיסוד ענין ק"ש הוא הדברי תורה שבה. אלא שבק"ש דחיובא מחוייב לקרוא דוקא פרשה מסויימת זו שבתורה. אבל בק"ש שעל המיטה יוכל ללמוד כל דבר תורה. וזה גם מה ששומר מהמזיקים כדאי' בסמוך דילפינן דמזיקין בדלין מקרא דעוף דלא מיירי כלל בפרשת שמע. אלא מ"מ יש סגולה מסויימת לשמירה בפרשה זו ואת זה מתקן בחד פסוקא דרחמי.

ב. ירגיז אדם וכו', לכאורה הכוונה שיעורר בעצמו יראת שמים. ראה לשון רבינו יונה בריש שערי תשובה, בביאור קדימת החרטה לעזיבת החטא, ("ולא גער בים התאווה ויחרב") דברים נפלאים. וידועים דברי הבית הלוי בדרשותיו שהמשיל לאדם שרץ אחר תאוותו על גבי נהר קפוא ולפתע נבקע הקרח תחת רגליו וכפסע בינו לבין נפילה לבור ללא מוצא, הרי באותו רגע לא רק שלא ימשיך לרוץ, אלא חלפה כל תאוותו ונדחית מפני יראת המוות, כך בכח יראת שמים לכבות אש כל מיני תאוות.

- ואם לאו יעסוק בתורה. וכמו שאמרו אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, ועוד אמרו בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין. וכבר כתב הרמח"ל במס"י דמה נואלו האנשים החושבים שאפשר לנצח את היצה"ר בלי תורה אחרי שבוראו העיד בנו דתבלינו הוא התורה.

– יזכור לו יום המיתה. שמרו זאת לבסוף מפני שאם משתמשים בזה הרבה עלול ליפול בעצבות ודיכאון משתקים. אמנם המשתמש בזה בצורה נכונה אין זו סיבה לשיתוק אלא להיפך. הגרי"ח זוננפלד נאנח ואמר איזה משפט על יום המוות ורופאו נחרד והחל לומר לו כמה זה לא כדאי. ענהו הגרי"ח שכבר 40 שנה הוא לא מסיח דעת מזה וזה לא מזיק לו כלום רק מפעילו לטובה. ויש שהוכיחו זאת מלבישת הקיטל בליל הסדר, דהתינח ביום כיפור זה מביא הכנעה ומסייע לתשובה, אבל בחג החירות מה עניינו. אלא יש בו כח ממריץ ומזרז שאינו סתירה כלל לחירות. וכל אחד יוכל להעיד שעבודה ללא תאריך סיום נמשכת לאין קץ, ואילו עבודה הנמסרת בלחץ של זמן נעשית מהר להפליא. ובזה ביאר האוה"ח הק' טעם שהקדמונים חיו קרוב לאלף שנים ולנו נתמעט. דבאמת צריך אלף שנים להספיק מה שצריך, אבל בגלל ריחוק יום המיתה מתעצלים. והמשיל למלך שנתן אלף מרגליות לעבדיו ללטש אחת ליום ולא עמדו בזה מפני שדחו ולבסוף לא הספיקו, עד שנתן להם 70 מרגליות למוסרם בעוד 70 יום, וכולי האי ואולי. ואנכי הכרתי יהודי צדיק אחד שהיו לו תכריכים לפי מידתו, ומדי ערב ראש חדש היה מדליק נרות ומדביקם בריצפה ולובש את תכריכיו, נשכב על הרצפה ומכסה עצמו בטלית עד מעל ראשו ושכב כך משך שעה ארוכה בהתבוננות מוחשית על יום המיתה. (והוא היה אדם שמח ונמרץ מאד במשך כל החדש).

ג. אשר כתבתי אלו נביאים כתובים. מכאן מודעא רבא לאורייתא לא לשכוח ללמוד נ"ך. וכמה חיסרון יש בדבר שיהודים שלמדו ש"ס כמה פעמים ולא סיימו נ"ך בשלימות אפילו פעם אחת. וכבר אמרו חז"ל שת"ח צריך להיות בקי בכד ספרים המכוונים כנגד כד קישוטי כלה. (בשני פרקים ליום מסיימים בשנה. הלוואי ילמדו ב' פרקים לשבוע ויספיקו בשבע שנים).

ד. ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו. וברש"י אם תכפל וסגרת עיניך מהתורה היא משתכחת ממך. מבהיל שהתורה יש לה כינוי "עוף" על שם שהיא עפה מהר מהאדם. נוח לאבדן ככלי זכוכית. בנותן ענין לספר ששאל הרבצ"ק את מרן הגריש"א במה זכה לכזו ידיעה בתורה, לענות כהרף עין לכל שואל בכל נושא ללא פתיחת ספר, האם זה בגלל חזרות מרובות. וענהו בשפה רפה שגם זה. שאל התלמיד שהוא מבין מדברי הרב שיש משהו אחר. ענהו אכן העיקר זה לא להסיח דעת מהתורה. זה המסייע העיקרי שלא תשתכח. שאלו כמה זה היסח הדעת. מצמץ הרב בעינו ואמר לו "ככה". וזה ממש מהגמרא ורש"י כאן.

ה. אלא כל שאפשר לו לעסוק וכו'. אע"פ שדרש ריו"ח קרא אחר, כוונתו אי צריך לדברי קבלה להא צריכא. והבן.

ו. הקב"ה נתן תורה ושמח. לכאורה צ"ב המשל ודמיונו לנמשל. שם זה מוכר מפני דוחקו וכאן זה נותן בעין יפה.

ז. פשפש ולא מצא. רש"י לא מצא עבירה שבשבילה ראוי יסורין הללו. כלומר אין צדיק בארץ וגו' ולא יתכן שלא ימצא, אלא הכוונה לא מצא עבירה גדולה כזו שמצדיקה יסורין כאלו.
– יתלה בביטול תורה. ידועה המליצה שמשום ביטול תורה שלא יודע היטב את ההלכות דומה לו שאין בו חטא, כאמור טרם אענה, טרם למדתי, אני שוגג, ועתה, שלמדתי, אמרתך שמרתי.
– יכול אפילו לא קיבלם מאהבה. כמה יש להתבונן בגמרא זו שלא נהא חלילה גם לוקין וגם לא מרויחים מזה כלום.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר