א. דוד משווה עצמו למלכי אומות העולם ומלין כביכול על כך שהוא עוסק בשפיר ובשליא, ומה ההשוואה אלו שאלות הלכתיות וכיצד יעסקו בהם מלכי אומות העולם. אולי הכוונה שלמרות שהיו עוד תלמידי חכמים בירושלים, דוד לא הטיל מסיבה זו עליהם ולהבדיל ממלכי אומות העולם שמטילים משימות על עוזריהם.

ב. הגמרא אומרת ששמו האמיתי של מפיבשת היה איש בשת. לכאורה נראה שניתן להסיק זאת מכך שדוד פונה אליו ואומר מפיבושת רבי, ואם זה היה שמו פשוט וברור שתלמיד לא יכול לקרוא לרב בשמו.

ג. "ראויים היו ישראל שייעשה להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה" אך החטא גרם. על איזה חטא מדובר?

ד. לא מובן מדוע דוד זה לכך שמחלציו יצא בן שיבייש את מפיבושת. האם בגלל שדוד בוייש ע"י מפיבושת אז קיבל שכר לפיו בנו יבייש את מפיבושת? ברור שדוד לא היה רוצה שכר שעניינו גרימת בושה לאחרים. מה הפשט בכך?