ומי איכא כהאי גוונא אין וכו' מכה במעיה וכו'. מה שסיימו תטיל למים, עד כאן דברי הרופאים מכאן ואילך דברי חכמים שאמרו תטיל למים ואם נמוחו טמאה. ובפשטות הכוונה שאם זה אכן כדברי הרופאים וזה גלד של מכה, זה לא יהא נימוח במים ואז טהורה, וזהו הנקרא לעיל בריה בפני עצמה. ואם נמוחו יהא זה סימן שאין זה בריה בפני עצמה הבאה ממכה, אלא דם רגיל. ובמעשה השני ודאי כך הוא, שאם זו שערה של שומה והיא אדומה בגלל גידולה ברחם, לא תימוח, ואם זה דם שנקרש בצורת שערה ימוח.

ולכאורה קצת פלא שלגלד של מכה יקרא לעיל בריה בפני עצמה. ופשוט לכאורה שאין הכוונה בריה כמו מפלת כמין בהמה וכו', אלא בריה שונה מדם הרחם, דהיינו משהו שנוצר בתוך הרחם בתהליך אחר, כגון גלד או שער שומה. ועוד יל"ע דכמדומה דהגלד הוא ברובו דם קרוש. (איך שיהיה באנו כאן להנידון הידוע האם בידוע שיש לה מכה אבל המכה בתוך הרחם ממש, אי מהני מכה כזו להציל, או דאע"פ דמכה הוא מ"מ כל דם הבא מן המקור ממש מטמא. וזה תלוי קצת בפירוש הענין כאן, ואכמ"ל).