א. תדע שהרי חמה וכו'. לכאורה אולי ביום היא לא קרובה לשמים ובבוקר ובערב כן. עוד יש להעיר שלפי ראיה זו הרי המרחק מהארץ עד לשמים קטן לא רק מהמרחק מצד לצד אלא קטן אפילו מהמרחק בין המרכז למזרח או למערב.

יצויין שהערה זו היא הערה אמיתית גם לפי המקובל היום שבמשך יום אחד השמש לא זזה הרבה יחסית והכדור הוא המסתובב סביב צירו ואם כן המרחק בינינו לבין השמש ממש שוה לכל אורך היום ומדוע באמת באופק ניתן להביט בה. וע"כ כתי' חכמים משום דכסי לה מידי.

ומה שפי' הרא"ש הרים וגבעות צ"ב שהרי אם רואה אותה על כרחך אין הרים וגבעות ביניהם, ויותר היה נראה לפרש דיש אדים העולים מהקרקע.

ב. וחכמים אומרים זה וזה כאחד שוין. יצויין שכעין זה אמרו בסופ"ד דסנהדרין גבי אדם הראשון דאיכא דדייק מהארץ ועד השמים ואיכא דדייק מקצה השמים ועד קצה השמים ותרוייהו חדא שיעורא.

ג. בחשבון השאלות. מה רחוק. בריאת השמים והארץ. החושך ואור. חכם. גיבור. עשיר. מה יעשה ויחיה. מה יעשה וימות. מקובל על הבריות. ים או יבשה. מי חכם מביניכם. למה התרסתם. איך הולכים לאפריקה. לכאורה יג שאלות. וכנראה ים או יבשה היא האחרונה בסדרה הזו.

ד. בסוף הפרק (לב:) מובאת המימרא של תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. ולכאורה אין לזה קשר עם הנאמר מקודם ומובא רק משום הרגילות להביאו בסיומא וסוף מסכתות (כמו במסכתות בני"ך, ברכות נזיר יבמות כריתות). וכאן מסתיים התלמוד על תמיד, כי שאר הפרקים עד סוף המסכתא לא סודרו עליהם גמרא.