מי שהוא רוצה לתרום את המזבח [וכו']: הא גופא קשיא אמרת מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל עד שלא יבא הממונה אלמא לאו בפייס תליא מילתא והדר תני יבא ויפייס אלמא בפייס תליא מילתא אמר אביי לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה דתנן בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם בזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בתוך ארבע אמות זכה היו שנים שוין הממונה אומר להם הצביעו ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין גוד במקדש מעשה (ב' היו) שוין רצין עולין בכבש ודחף אחד מהם את חבירו ונשברה רגלו וכשראו בית די שהיו באים לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס

בפשטות נראה שאם הגיעו שנים בריצה כאחד עושים הגרלה לא רק בינהם אלא בין כל הכוהנים כי אם רק בין שניהם אין את החשש של הרמאות בזרת ובבוהן

ולכאורה מה ההיגיון להוסיף את כל הכוהנים להגרלה מדוע לא הגרילו רק בין השניים שהגיעו כאחד