לכאורה, את מוראת העוף היו משליכים, שנא' : "והסיר את מראתו בנוצתה והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן". אבל המקום ממנו היו אמורים להשליך את המוראה היה מרוחק משם מאד, בין אם בקרן הדרום מזרחית בסובב ובין אם בראש המזבח בקרן הדרום מערבית כשהיו מרובים העופות להקרבה. אילו באמת השליכו מהקרנות את מוראת העוף היו הכהנים הנמצאים במסלול המוראה מתלכלכים הן מחלקי המוראה והן מדם וגם המוראה לא היתה מגיעה למקום הדשן, ועוד, כדי להגיע למקום הדשן - ולו היתה המוראה ככדור גומי - עדיין לפי משקלה הקטן, היה צריך להשליכה במסלול תלול מאד. לכן ברור שבאופן מעשי לא השליכו אותה ממרחק אלא ירדו בכבש ופשוט השליכו אותה ממרחק קצרצר אל מקום הדשן, וזהו ששנינו כאן מקום שנותנין ולא מקום שמשליכים... ( לפני די הרבה שנים כבר כתבתי על זה בשמעתין, וכן נכתב אח"כ מאמר על זה בתחומין, עיין ומצא ברמב"י, ואם איני טועה דנו בזה כבר במסכת זבחים בדיון בסוגיה, ואכמ"ל ).