המשנה דנה במקרה בו כאשר יש לאשה אחת חטאת, לשניה עולה, ולשתיהן בשותפות קן מפורש וקן סתום. למעשה, זה מקרה של שני קנים מפורשים ואחד סתום.
הדין הוא שאם הכהן עשה מחצה למעלה ומחצה למטה, רק הסתום כשר.
על פי המפרש (בשם רש"י), מדובר במקרה שבו כל קן היה מובחן לעצמו, ולכן המפורשים פסולים, שמא נעשו שלא במקומם, אך הסתום כשר שהרי בעשייתו נתפרש כראוי.
אולם, אם עושים את החשבון, אין צורך להגיד שהקנים היו נפרדים ואפשר להסביר (כמו בכל המסכת!) שכל העופות היו מעורבים. בכל מקרה, יהיו חטאת אחת ועולה אחת כשרים.
אם הקן הסתום נעשה אחד למעלה ואחד למטה - ברור.
אם הקן הסתום נעשה כולו בצד אחד, נניח למעלה, אזי בהכרח יש קן אחד מן המפורשים שנעשה כולו בצד השני (למטה), ואחת הפרידות ממנו כשרה (החטאת, בדוגמה שלנו).
תאמרו: אם כך, מדוע נקטה המשנה בלשון "הסתומה כשרה"?
משום שבמקרה היותר כללי, בו יש כמה קנים מפורשים וכמה סתומים, מנין העולות והחטאות הכשרות הוא כמנין הקנים הסתומים.