הגמרא מביאה ק"ו קצת מורכב ללמוד שנעבד פסול למזבח, מהציפוי של האתנן.
וזה נדחה. גם תוס' מביאים עוד ק"ו מתלוש.
לכאורה יש כאן ק"ו ממש פשוט מאתנן, רש"י לעיל מביא שהפסולים של המשנה הם מטעם שהם מאוסים לגבוה שנעבדה בהם עבירה.
ואם כן, מה אתנן שלא נעבדה עבירה בגוף השה אלא שהשה קשור לעבירה (ניתן כשכר לעבירה) ובכל זאת הוא מאוס לגבוה, נעבד שהעבירה נעשתה בגוף השה שאותו עצמו עבדו, על אחת כמה וכמה.

ועוד ניתן לחזק את זה שעבירת האתנן היא לאו וכאן ע"ז היא מג' עבירות חמורות.
אלא אם כן איסור זונה נחשב גם הוא מג' חמורות של עריות, איני חושב, ובכל זאת הק"ו לעיל מספיק ומה פירכא איכא?