"כל האסורין לגבי מזבח אוסרין בכל שהן".

אין כאן דין של ביטול ברוב. מעניין שהמשנה וכן רש"י ותוס' לא כותבים את הטעם,
ובפשטות הטעם הוא מדרבנן שדבר חשוב אינו בטל ובהמה נחשבת דבר חשוב.

מה יהיה הדין אם לאחר שנכנסה הבהמה האסורה לתוך הדיר ואסרה את כל האלף,

יבוא הבעלים ויפתח פתח קטן שתוכל בהמה אחת לצאת, ויבריח אחת החוצה.

כעת צריך להיות הדין שכל דפריש מרובא פריש,

האם לפי זה יש לו עצה פשוטה להתיר את העדר?

שיוציא אחד אחד ותמיד נאמר שזה שיצא הוא מהרוב והרוב כשר.