"בעא מיניה אביי מרבא הקדיש עורה מהו בעבודה". הגמרא בסופו של דבר לא פשטה את האיבעיא.
והקשה העילוי ר' יעקלי הי"ד בנו של הרב מטשעבין זצ"ל,
הרי למדנו לעיל שאם אדם מקדיש אבר שהנשמה תלויה בו, פשטה קדושה בכולה.
והרי משנה ערוכה בחולין נ"ד ע"א דהגלודה טריפה לשיטת חכמים והלכה כמותם, וגלודה היא בהמה שהופשט עורה, ולפי זה אם הקדיש את עורה, הרי זהו אבר שהנשמה תלויה בו וממילא פשטה קדושה בכולה וודאי שאסור בגיזה ועבודה.

בשיעורו של הרבי מטאלנא שליט"א שמעתי תירוץ יפה ואביאנו בהמשך היום בלנ"ד.