"ורבי יהודה - בעלי חוברין לסמיכה לית ליה, מאי טעמא - דהא לא מיחד קרבן דידהו.
ואיבעית אימא: לעולם אית ליה...".

למסקנה ולהלכה, לכו"ע, כל אחד מבעלי חוברין יכול לסמוך.
אמנם להוה אמינא י"ל שרבי מאיר ורבי יהודה לשיטתם, במסכת ערכין דף ה ע"א:
"האומר רגלה של זו עולה ...דמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שבה, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים: ...כולה עולה".
לרבי מאיר יש חשיבות למיעוט, גם מי שיש לו בעלות רק במיעוט הבהמה נחשב לבעלים. כשם שגם אבר אחד בבהמה יש לו חשיבות בפני עצמה. ורבי יהודה חולק.
עוד על כך בקישור הנ"ל.