רש"י:
"ואיצטריכא קרא למעוטי ספיקא. בתמיה הא ליכא ספק קמי שמיא אלא ודאי משום דבריה בפני עצמו הוא קממעיט ליה ודלא כת''ק" .

קשיא לי, אמנם אין ספק כלפי שמיא, אבל התורה לא נועדה לפמליא של מעלה אלא עבורינו בני האדם כפי שמשה רבינו ענה למלאכים, אז מה זה עוזר שהקב"ה יודע אם האנדרוגינוס זכר או נקבה, מכיוון שאצלינו זה ספק שלא יכול להיפשט, ממילא לכאורה כן היתה צריכה התורה לגלות לנו מה דינו. אולי הקב"ה רוצה שהאנדרוגינוס ישאר ספק אצלינו ומה ההכרח מזה שממעטים אותו שהוא בריה חדשה. ובעצם זה מתאים למה דאמרינן שהמציאות איננה אבסלוטית אלא כפי מה שחכמים הבינו את המציאות באותה שעה. אם בזמנם חשבו שהעולם אינו עגול, אז לא משנה שהיה במציאות עגול, מבחינת ההלכה, המציאות הרלוונטית אלינו זו דעת חכמים. כך גם כאן, לא משנה שהמציאות היא שהאנדרוגינוס הוא באמת נקבה כלפי שמיא, מכיוון שחכמים לא יודעים מה הוא, הרי שהוא באמת ספק.

עוד אפשר לשאול, אולי כלפי שמיא גליא שהוא נקבה, אבל מכיוון שאנו לא יודעים זאת ולנו הוא ספק, צריכה התורה למעט אותו כי לא היינו יודעים למעטו מטעם נקבה בגלל הספק שלנו וכאן גילתה התורה שהוא נקבה ואיפה ההכרח שהוא בריה חדשה.