תנו רבנן: הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו רבי יהודה אומר בנו קודמו שמצותו על אביו ומצות בנו עליו

אמר ר' ירמיה: הכל מודים היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו מאי טעמא דמצוה דידיה עדיף כי פליגי היכא דאיכא חמש משועבדות וחמש בני חורין ר' יהודה סבר מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא ודידיה אזיל וטריף ממשעבדי ובהני חמש בני חורין פריק ליה לבריה ורבנן סברי מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא הלכך מצוה דידיה עדיף:

פשט המילים הוא שכשיש 5 משועבדים וחמש בני חורין ישנה מחלוקת.

אבל אם הבנתי נכון יוצא שהמחלוקת היא האם במקרה זה יש בכלל 5 משועבדים כי המחלוקת היא האם מלווה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמי או לא.

משמע שכולם יסכימו שאם יש 5 משועבדים וחמש בני חורין יפדה במשוחררים את בנו ובמשועבדים יפדה את עצמו וא"כ יותר היה מתאים לכתוב הכל מודים היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו מאי טעמא דמצוה דידיה עדיף והכול מודים היכא דיש 5 משועבדים ו5 בני חורין שיפדה במשוחררים את בנו ובמשועבדים את עצמו כי פליגי אם איכא כאן משועבדים ופליגי אם מלווה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמי או לא וכ' בנוסח כזה או הדומה לו