ל.
החשוד על השביעית – לסתם מתני' אין חשוד על המעשרות, (דבשאר שני שבוע מעשרין ממנו דמאי ולא ודאי). באתריה דר' יהודה (דשביעית חמירא להו) חשוד. (בל"ק דריו"ח קרי למתני' ר"ע ולר"י חכמים). וגם לר"מ חשוד (רש"י ריש ע"ב).

החשוד על המעשרות – למתני' אין חשוד על השביעית, לר"מ חשוד (ככל חשוד לדבר אחד דחשוד לכל התורה. ולהלן בל"ב דריו"ח קרי למתני' ר"ע, ולר"מ חכמים).
(לכ' לפי הטעמים דמעשר חמיר משום חומה וקל משום פדיון, איירי רק במע"ש ולא במעש"ר ומ"ע).

חשוד על שביעית או מעשר - חשוד על טהרות (דרבנן קיל).

חשוד על טהרות – למתני' אינו חשוד לא על שביעית ולא על מעשר. לר' אילעי היינו בנוהג מעשרות ושביעית בצינעא בתוך ביתו, לר' ינאי ברי"ש אפי' בסתמא אינו חשוד.

היה חשוד לשביעית וטהרות וקיבל שתיהן ונחשד על הטהרות – אין נאמן על השביעית. (ברייתא לפירוש ר' ינאי, ומסתמא ר' אילעי מודה. וכ"ש אם נחשד על השביעית דחשוד על הטהרות).
(לר"מ להלן משמע דחשוד על טהרות חשוד להכל, ככל דברי חבירות דלהלן).

החשוד על הדבר – אינו דנו ואינו מעידו.

ל:
עם הארץ שקיבל עליו דברי חבירות ונחשד לדבר אחד – לר"מ נחשד לכל התורה, לחכמים רק לאותו דבר (ולר' אילעי גם לכיוצא בו. תוס').
דברי חבירות – שלא יתן תרומה ומעשר לע"ה, שלא יעשה טהרות אצל ע"ה, שיאכל חולין בטהרה, ושיעשר את שהוא אוכל או מוכר או לוקח.

הגר שקיבל עליו דברי תורה ונחשד אפי' לדבר אחד – חשוד לכל התורה לכו"ע. ומ"מ אם קידש אשה, מקודשת, דהוי כמומר ולא חזר לגיותו.
הבא לקבל דברי חבירות חוץ מדבר אחד – אין מקבלין אותו.
גוי שבא לקבל דבר תורה חוץ מדבר אחד – אין מקבלין אותו. ולריבר"י אפי' חומרא דרבנן.
בן לוי שבא לקבל דברי לויה (לשורר לשרת ולהיות שוער) חוץ מדבר אחד - אין מקבלין אותו.
כהן שבא לקבל דברי כהונה חוץ מדבר אחד – אין מקבלין אותו.

הבא לקבל דברי חבירות;
לת"ק אם נהג בביתו בצינעא, מקבלין ומלמדין. לא נהג, מלמדין ומקבלין.
לר"ש אפי' לא נהג מקבלין והוא למד מאליו.
(לפ"ב ברש"י שיעור ההנהגה בביתו, למשקין ל' יום ולכסות לב"ש יב חדש ולב"ה ל' יום).

המקבל רק נטילת ידים ולא טהרות, מקבלין, טהרות ולא נט"י, לא נאמן לטהרות.
עד כמה מקבלין אותו (לפ"א ברש"י כמה זמן אחר שקיבל סומכין עליו);
למשקין – ל' יום. לכסות (דלא יהא בגדו מדרס לפרושין) לב"ש יב חדש לב"ה ל' יום.

הבא לקבל דברי חבירות – צריך לקבל בפני ג' חברים.
בניו ובני ביתו - לת"ק צריכין לקבל, לרשב"ג אין צריכין.
תלמיד חכם הבא לקבל – לת"ק צריך בפני ג' חבירים, וכ"ש שאין מקבלין בפניו, לאבא שאול אינו צריך לקבל ואף מקבלין בפניו.
זקן ויושב בישיבה – אינו צריך לקבל.
חבר שמת – אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן עד שייחשדו.
חצר שמוכרין בה תכלת – הרי היא בחזקתה עד שתיפסל.
אשת ע"ה או בתו שנשאת לחבר או עבדו שנמכר לחבר – צריכין לקבל.
אשת חבר או בתו שנישאו לע"ה או עבדו שנמכר לע"ה וחזרו תחת יד חבר – לת"ק א"צ לשוב לקבל , לר"מ צריכין.