א. במתני' חומר בזרוע וכו'. תמוה הא בסמוך תנן דלוקח גז צאנו של עכו"ם במחובר פטור ובכה"ג במתנות חייב, ולהדיא תניא לעיל קלג: דזה חומר בזרוע מגז (והוא מתוספתא דחולין פ"י) ומדוע תנא דילן לא תני לה.

ב. בש"א אומרים שתי רחלות שנאמר. לכאורה תמוה וכי משום שנאמר באיזה מקום שתי צאן לכן ראשית הגז בשתים. אלא צריך לפרש דרחל אחת אינה צאן ומצאו ב"ש לשון צאן על שתים. וא"כ תמוה מה טעמם של ב"ה שמצאו קרא חמש צאן, הא יש את הפסוק של בית שמאי שכבר שתים נקראים צאן. ושאלה זו נשאלה על ידי הגמרא בכבודה ובעצמה להלן קלז. יעוי"ש.

ג. וכמה נותנין לו. ברש"י דבגמרא מפרש אהיכא קאי. לא ברור מה יש כאן לפרש, מה לא טוב לפרש כמה ראשית נותן הגוזז לכהן. ובגמרא להלן קלח. בכלל לא דנו בזה. וצ"ב.

ד. מלובן. בגמרא פירשו דאין הישראל מלבן, אלא זה חלק מהשיעור כלומר נותן שיעור כזה שיישאר חמש סלעים לאחר שילבננו הכהן. ובאמת להלן דנו במשנה בישראל שליבן אם זה שינוי הפוטר, ולא יתכן שכאן יאמרו שעליו ללבן. והטעם משום דהשיעור הוא כדי לעשות בגד קטן ועשייתו היא מצמר מלובן, ולכן צריך בכדי שיישארו חמש סלעים במלובן.