א. רופאי אליל כולכם. במקרא נכתב חסר רופאי אלל. אלא שמנוקד בסגול הא' ובחיריק הל', ואולי כך באמת יש לנקד את המשנה, אחרת מה הדמיון של הש"ס. ויל"ע מה מקור הנקדנין שניקדו בפתח וקמץ. (ואגב לא הוברר לי מהו בשר מת שפירשו התוס' על מרטקא).

ב. והוא שכנסו. פירש"י וגלי דעתיה דלא בטליה מעיקרא. וכן להלן כמה פעמים. וצ"ב מה ההכרח שלא לומר דמחשיבו ומחזירו לתורת אוכל (וממילא נבילה) מכאן ולהבא. ויל"פ. ולהלן לגבי אי דחשיב עליה וכו' פירש"י להדיא דלגבי טומאת אוכלין סגי מכאן ולהבא, וכאן טרח בזה משום דלגבי נבילה אפשר רק לגלות למפרע ולא יתכן דבר שעד עכשיו לא היה נבילה וייעשה נבילה לא בשעת מיתה. ועדיין צ"ב.

ובתוס' כתבו שלא אשכחן אחשביה לאיסור רק לטומאה, וצ"ב מר"פ כל שעה לגבי חמץ, וכמדומה דיש עוד מקומות.

ג. מקצתו חישב עליו. ברש"י שלפנינו דלא בירר על מה חישב. ולכאורה דבר כזה תליא בברירה. ולמה לא פירש רש"י דחישב על כזית מסויים ושכח מהו. (לא עיינתי ברש"ל בשם גליון).