א. נראה דכל שייכות הסוגיא אינה לקיפה דסליק מינה הן למאי דמסקינן דהיינו תבלין והן לס"ד דהיינו פירמא, דאלו אינן משקין היוצאין, אלא שייכא לסוגיא דרוטב ולמסקנה דהיינו חלב (או חלא) דקריש, ופירוש רש"י דהיינו ליחה היוצאה מן הבשר. וברישא סיים לפרש התיבות הקשות שבמשנה דהיינו רוטב וקיפה דבשניהם טעה רבא והחזירו אביי וחדא סוגיא היא ואחר כך נפנה להאריך בדיני משקה היוצא.

ב. כיון דאקפיה לדם אחשביה. לכ' מה צריך להאי אחשביה, התורה החשיבתו. ולכאורה כוונת הש"ס דהרי נאמר בלשון אכילה גם על דם נוזלי, והקפייתו אינה מגרעת רק מחשיבה ומעליא ליה. והבן.

ג. אם מצה היא. קצ"ב היכי משכחת לה המחה למצה.

ד. לא לכתוב בחמץ לא אתיא שכן לא היתה להן שעת הכושר. לכ' גם נבילה היה לה שעת כושר קודם שנתנבלה. וצ"ל (וכעין זה בתוס' ד"ה מה) דמשעה שנקראת נבילה אין לה שעת כושר, משא"כ חמץ שמו עליו קודם פסח ועדיין מותר. (ואולי הכוונה בכלל להחמיץ בפסח דהיה לו שעת הכושר בפסח קודם שהחמיץ ויל"ע).

ה. הטמאים לאסור צירן וכו'. לכ' רוטב וקיפה לא נוגע לסוגיין דאינן משקה היוצא, והקושיא רק מציר ומפרשים כאן כעין אביי בציר דמתניתין דהיינו ליחה היוצאה מגופם. (קצת יל"ע היכי מרבי מחד קרא גם ציר וגם רוטב וקיפה ואכמ"ל).

ו. (קכ:) ולכתוב רחמנא בשרצים וליתו הנך מיניה. המסוה"ש מעתיק מחידושי הרשב"א דהקושיא רק על נבילה. מענין מה קנה המידה של המסוה"ש להעתיק דוקא רשב"א זה מכל חידושיו למסכת חולין. ותירצו שכן טומאתן במשהו , עי' תוס' בעמ' א' השייך לכאן דלכ' הכוונה כעדשה ומשהו לאו דוקא.

ז. הרש"י הראשון בעמוד שייך לעמוד א' על המילים האחרונות בעמוד.

ח. הביא ענבים ודרכן ת"ל תביא. וה"ה זיתים לכו"ע. ולהלן פליגי תנאי בשאר הפירות.

ט. מה לתרומה שכן חייבין עליה מיתה וחומש, אלא גמר מתרוייהו, מה לתרוייהו שכן חייבין מיתה וחומש. ותמוה מאי ס"ד. ולולא דמיסתפינא הוה אמינא דנפלה כאן טעות וצ"ל מיד אחרי ותרומה גופא וכו' עד ותרומת ידך אלו ביכורים "מה לתרומה וביכורים". והמעתיקים לא הבינו ביכורים מאן דכר שמייהו ולכן הוסיפו, אבל רש"י כבר פירשה היטב דכללו בזה שלא תאמר ביכורים יוכיחו. וכמעט מוכח מרש"י דגרס כהצעתינו.

י. דר' אליעזר סבר מה ביכורים אף שאר מינין. מלשון הגמ' נראה דבזה ר' יהושע מודה, אמנם בסמוך מבואר דר' יהושע פליג אף בביכורים גופייהו, וס"ל דרק ענבים וזיתים משקיהן כמותן.

יא. ביכורים וערלה ר' יהושע היא. לכאורה משמעות הדברים שאותה משנה בביכורים פי"א מביאה פלוגתא דר"א ור"י לגבי תרומה ושאר המשנה לגבי ביכורים וערלה ר' יהושע הוא דקאמר לה ומדבריו הן.

יב. תמצית הסוגיא. מצינו בי"ב מקומות דמשקיהן כמותן. חלב חמץ ונבילה (הן במתניתין לגבי אכילת נבילת בהמה והן לגבי טומאה מנבילת עוף טהור), והצרכנום. שרצים (והצרכנו). טבל חדש שביעית וכלאים ילפינן (לרש"י) מהקודמים. הקדש מתרומה וחד מהנך או מביכורים וחד מהנך. הרי לנו ט', ועוד תרומה (מביכורים) וביכורים (תביא). ובסוף הסוגיא נוסף ערלה (פרי פרי מביכורים).
בביכורים היינו בענבים וזיתים לכו"ע ושאר חמשת המינים פלוגתא. וכן בתרומה וכן בערלה.