א. עתיד לגדל. לא נתפרש אי סנפיר או קשקשת. ובסמוך משירן ודאי מיירי בקשקשת וכנראה גם כאן.

ב. (סו:) לכתוב רחמנא קשקשת. לכאורה נכון שטכנית אם יש קשקשת יש סנפיר, אבל כיון דלמעשה המתיר הוא ב' הסימנים רצתה תורה לגלות מה המתיר. ויש לתלות בחקירה הידועה של הצפנת פענח (דומני שהקוב"ש מזכירה ריש פסחים) אי סימנין הם סיבה להתיר או רק סימן בעלמא. ואם זה רק סימן שפיר יש לומר דלסימן מספיק קשקשת. ואם כנים אנו בזה יש לומר דבזה גופא פליגי הס"ד והמסקנה, דלמסק' הוי סיבה, וזו כוונת ר' אבהו להגדיל תורה, דאם זה באמת המתיר א"כ זה חלק מהתורה לידע מי המתיר באמת. והבן.