א. לא גדולה ממש. רצה לומר דהיה מקום להבין שראשית נכריע אם הבהמה גדולה או קטנה, (ואז כמובן נחקור מה הגדר בזה), ואז בגדולה נמדדת תמיד בטפח וקטנה תמיד ברוב, וע"ז פי' ר"א דהכוונה שבכל בהמה טפח מטריף ללא רוב ורוב ללא טפח ורק בהווה דיבר, שטפח שאינו רוב משכח"ל בגדולה ורוב שאינו טפח משכח"ל בקטנה.

ועי' לעיל רש"י ד"ה בשר החופה מה שהוכיח מכאן דע"כ אין הכוונה לכל הקרום. וקצ"ב דראינו לעיל דעות שהחיצון הוא כמעט כל החלל, ולפ"ז אפילו בקטנה רוב יהא יותר מטפח ומדוע לא הסתייעו מכאן לברר שע"כ החיצון אינו גדול כ"כ.

ב. שאם תימתח תעמוד על הטפח. מש"כ תוס' החוט המקיף, הכוונה בלי לפותחו אלא להשאירו כפול. ולפי זה בעצם נמצא שהקוטר של הסלע הוא בערך שני שליש טפח, וכמדומה דזה יותר דומה ללחמניה מאשר למטבע. אמנם רש"י כבר כ' שזה מטבע רחב. ועדיין זה נראה מוזר אפילו לפי מקטיני הטפח. ועוד יל"ע דשיעור יותר מסלע דהיינו משהו טפי, הוא בסך הכל ג' גרעיני תמר, מצופפים בכעין עגולה, זה נראה הרבה פחות משני שלישי טפח.

ג. ובאותו ענין. קצ"ב מדוע הוצרך ר' חייא ב"א לפרט שקיבל זאת אמברא דנהרדעא. כידוע שמצינו כן בכ"מ באיטליז ועוד, ויש שטרחו ליתן לזה טעמים.

ד. וכמה יתר מסלע. לכ' מה השאלה, סלע בדיוק עדיין כשר, משהו טפי פסול. משמע שהשאלה מפני שהסלע הזה הגדול כבר לא היה שכיח בימי הני אמוראי או במקומם.