"אמר רב יוסף: תרי גברי בחד זיבחא קאמרת? בר מיניה דההוא דתנינא {דברים יב-טו} תזבח, שלא יהו שנים שוחטין זבח אחד {ויקרא יט-ה} תזבחהו שלא יהא אחד שוחט שני זבחים ואמר רב כהנא תזבחהו".

כמה הערות:

א: הדין הזה נאמר בשלמים וניתן לומר מה מצינו לכל הקרבנות. אבל מי אומר שדין זה נכון גם לפרה אדומה?
ב: אולי כוונת התורה רק לומר שלא יאחזו שניים את הסכין וישחטו יחדיו. אבל אם כל אחד שוחט סימן אחד מי אומר שזו גם בעיה?
ג: עצם הדין ששנים לא יכולים לשחוט, האם זו לא כבר ראיה שישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף? כי אם השחיטה רק לבסוף, מדוע זה נקרא שהראשון גם שחט? הרי רק האחרון שחט. ואם כן לא היתה הגמרא צריכה לדון לגבי הטומאה של השוחט אלא עצם השחיטה של שנים בכל קרבן.
ד: כאשר אנו לומדים תזבחהו שרק אחד ישחט ולא שנים, אם שנים ישחטו בכל זאת, האם עברו על איסור עשה של תזבחהו?


תודה ויום טוב