"לא נחלקו אלא כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרו בפנים למ''ד ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף מיחייב למ''ד אינה לשחיטה אלא בסוף לא מיחייב".

לא הבנתי מדוע למ"ד ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף חייב.
הרי סוף כל סוף שחט את הרוב בפנים. למה לא אזלינן בתר רובא?

לו יצוייר שהיה שוחט מיעוט סימנים בחוץ ולא היה ממשיך, בודאי שלא היה עובר שהרי לא נקרא ששחט.
אם כן אף אם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף, עדיין רוב שחיטה בפנים ותמיד אזלינן בתר רובא.