גמרא:
וכל היכא דכתיב ביה חוקה לא דרשינן ק''ו והא גבי יום הכפורים דכתיב ביה חוקה ותניא {ויקרא טז-ט} ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קדש הגורל קדש השם מקום שקדש הגורל אינו דין שקדש השם ת''ל ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת טעמא דכתב רחמנא ועשהו חטאת הא לאו הכי דרשינן ק''ו

רש"י:
הא לאו הכי הוה מרבינן מקל וחומר. ומוקמינן לחוקה למילי אחרנייתא:

מהלך הגמרא הוא כך:
אם לא היה כתוב "ועשהו חטאת" אז הייתי לומד באמצעות ק"ו "שקדש השם", ואת העיכובא ("חוקה", אליבא דרש"י) הייתי לוקח ל"מילי אחרנייתא".
אבל - מכיוון שכתוב "ועשהו חטאת" אז אני לא לומד את הק"ו הנ"ל, והעיכובא נשארת כאן ולא מועברת ל"מילי אחרנייתא".
והשאלה שלי היא: אם כך, מה לומדים מהעיכובא לכאן? הרי את הדין ש"אין השם עושה חטאת" אני לומד בזכות "ועשהו חטאת"!