|
|
מאי בהמתן של צדיקים דרבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם חלק ליה הוה ההוא גברא דהוה דארי חיטי לפיסחא אמר ליה חלוק ליה נמי להאי דבמצוה עסיק חלק ליה הוה ההוא טייעא דלווה בהדייהו אמר ליה חלוק ליה נמי להאי דלא לימא כך עושים לבני לויה חלק ליה מדוע רבי פנחס בן יאיר השתמש במעשה ניסים כל כך גדול ("כמשה ושתין רבוון")? האם לא עדיף למצוא דרך אחרת, ללא שימוש בנס? ואף בפרשת השבוע (חקת) למדנו עיקרון זה: האור החיים מבאר שהסיבה שמשה רבינו היכה על הסלע ולא דיבר אל הסלע, היה מתוך רצון לא להשתמש בנס גלוי ובולט ללא צורך (ולכן היכה על הסלע כדי שייראה שהמים יוצאים באופן טבעי). |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום