"שאל אחר את ר''מ לאחר שיצא לתרבות רעה א''ל מאי דכתיב {קהלת ז-יד} גם את זה לעומת זה עשה האלהים אמר לו כל מה שברא הקב''ה ברא כנגדו ברא הרים ברא גבעות ברא ימים ברא נהרות. אמר לו ר''ע רבך לא אמר כך, אלא ברא צדיקים ברא רשעים ברא גן עדן ברא גיהנם כל אחד ואחד יש לו ב' חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם אמר רב משרשיא מאי קראה גבי צדיקים כתיב {ישעיה סא-ז} לכן בארצם משנה יירשו גבי רשעים כתיב {ירמיה יז-יח} ומשנה שברון שברם".

לא ברור לי הענין, אם יש רשע שהפסיד חלקו בגן עדן, זה הולך לצדיק ואז יש לו 2 חלקים. אבל, לאיזה צדיק נותנים את החלק של הרשע? הרי יש הרבה צדיקים.

חשבתי אולי כעין כאן שרבי מאיר דבק באחר אף שיצא לת"ר כדי לאכול תוכו.
ואם כן לו יש קשר מיוחד לאחר יותר משאר בני אדם ולכן רמז לו אחר לר"מ שהוא יזכה בחלק שלו בג"ע.
כמובן אלו דברי דרש שקשה להבין פשט.

התעוררתי לזה כי ראיתי מובא רעיון נאה כיצד אנחנו מבקשים שירבו זכויותינו, הרי הזכויות לא מתרבים מאליהם. או שיש לנו זכויות או שלא. והתירוץ הוא כי אנו מתפללים שנקבל את הגן עדן שהיה מוכן לאומות העולם ושזה יעבור אלינו כשם שכאן רואים שגן עדן של רשע עובר לצדיק.