כִּי-יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל-הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת-הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת-הָרָשָׁע. וְהָיָה אִם-בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן-יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל-אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ.
למדנו שמכים את הרשע משום רשעות אחת ולא יותר ופטור מחיוב הממון.
ולא ברור לי, לפי הפשט, כי הפשט הוא - שאם לפי רשעויותיו ראוי היה להכותו פעמיים ושלוש ארבעים מלקות לכל אחת , מגבילה התורה וקובעת שיוכה רק כדי רשעות אחת על כולן, אבל היכן נזכר כאן שמדובר גם בממון, הרי מדובר במכות לפי רשעותו ולא בממון ?