var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9913;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9913","0","בעניין "אמר רבא יהא רעוא דאחזיה בחילמא"","14/05/11 20:52","י אייר","תשע"א","20:52","שיננא","למישהו יש איזה הסבר (רציונאלי או רעיוני) לקטע הזה?","146","","4738","True","True","False","","1469","77.127.65.77","0","0","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9934","9913","עלה הרגע","15/05/11 04:43","יא אייר","תשע"א","04:43","דוד כוכב","על כך כאן.","125","","4737","True","True","False","","168","95.86.94.232","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9940","9913","שתי דרכים להסביר את הדבר:","15/05/11 10:40","יא אייר","תשע"א","10:40","Almuaddib","הראשונה, היא המתייחסת לחלום כאל מצב מיוחד, חצי-נבואי.

בדרך זו, ברור מה ביקש רבא. רבא ביקש שמשמים יענוהו. מאחר ואין הוא "זכאי" לקבל תשובה של התגלות ישירה, ביקש לקבל זאת בחלום.


השניה, הרציונליסטית.
גם כיום אתה יכול לשמוע אנשים האומרים כי במשך כל היום התחבטו בבעיה, וכאשר קמו בבוקר, "ידעו" את הפתרון, כאילו המוח המשיך לעבוד על הבעיה בזמן השינה, בזמן החלימה, והפתרון נמצא. לא מעט מהם יתארו זאת כ"חלמתי את הפתרון".


את דעתו של רבא אודות חלומות שיש בהם מין הנבואה, נלע"ד כי אפשר להסיק מהסיפורים במסכת שבת, ואכמ"ל.","107","","4737","True","True","False","","177","81.218.141.168","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9939","9934","דברי תורה בחלום","15/05/11 10:34","יא אייר","תשע"א","10:34","המכריע","דומני שהמעשה לא היה עם הגר"א עצמו. אלא שהגר"א אמר לרבי חיים מוואלוז'ין לומר לאחיו ר' זלמלה שבימים הקרובים יבוא אליו מגיד, על כן הוא שולח לו שיאמר למגיד שאינו חפץ ללמוד תורה אלא ביגיעה.

עדיין יש לומר שאם רבא הגיע לתכלית יגיעתו, אזי אין פגם לקבל תורה משמיא.

ואיך יסמוך על החלום? אפשר שיראוהו ראיה שיוכל לקבלה עניינית אחרי שישמענה. ומצינו בש"ב כמה פעמים אחזיוהו בחלמא ואקריוהו בחלמא. ואין איתנו יודע מהות חלומות של אמורא. ישנן חלומות מסוג מיוחד שאינן מסורות לסתם אדם, ומצינו כאלו רבות אצל כל גדולי הדורות שסמכו על חלומות מסויימים. ובפרט אם הכוונה אחזייה לבעל השמועה ר' יהודה או ר' מאיר שיאמרו מה דעתם, ודאי יתכן לגודל מעלתו שיוכל לידע שאין זה בעל החלום אלא אכן נשמת החכם נתגלתה אליו.","199","","4737","True","True","False","","518","95.86.120.57","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9959","9934","הגרז"ן ציין לשו"ת תשב"ץ חלק ב סימן קכח","16/05/11 02:12","יב אייר","תשע"א","02:12","דוד כוכב","בענין חולם החלום שאם לא יתענו הצבור באותו יום יהיו מנודים והורה המורה כי חייבים להתענות תענית צבור... והשתוממת בשעה חדא על המעשה...
ומה שראוי לדקדק בזה הוא בענין החלומות דרך כלל במאמרי התלמוד... וראינו כי יש מקומות שחכמינו ז"ל חוששין להם ויש מקומות שאין חוששין להם כלל וראוי לנו לחזר אחר טעמי הענין כי ידיעת הדבר בסבותיו היא ידיעה שלימה. ובלא ידיעת הסבות אינה ידיעה רק מחשבה וכשיעלו בידינו הטעמים יתבררו ויתלבנו ויצרפו הדברים...

אמנם המקומות אשר ראינום שהם חוששין לחלומות הוא זה המקום אשר עליו היה זה המשא והמתן והוא שנדהו בחלום...
אמנם במקומות שאין חוששין להם כלל הוא מה שהוזכר בפ' זה בורר (ל' ע"א) שאמרו שם הרי שהי' מצטער על מעות מעשר שני שהניח לו אביו בא בעל החלום ואמר לו כך וכך הם במקו' פלוני הם זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין והרי כאן סתירה מפורשת.
ואפשר היה לפרש שאין בה סתירה ובכל מקום ראוי לנו לסמוך על החלום בין לענין נדר בין לענין מעשר שני וענינים אחרים אם הוא עצמו חלם החלום. אבל אם אחר חלם לו אין לו לסמוך על חלומו בשום מקום זהו שאמרו בא בעל החלום כלומר האיש החולם חלום אמר לו כן. ולפי פירוש זה יש לסמוך על החלומות אם הם חלמו אותם אבל אם אחרים חלמו להם אין לסמוך עליהם כלל. והתבאר טעות המתענין לפי זה אחר שאחר חלם להם והם לא חלמו. אבל מכיון שאמרו זה היה מעשה, ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, והוא מאמר כללי לכל חלומות אי אפשר לפרש כן. ויש לנו לפרש כי בעל החלום המוזכר כאן הוא המחלים לבני אדם שבא אל האיש בעצמו המצטער דומה לההיא דאמרי' בפ"ק דברכות (יו"ד /י'/ ע"ב) אפי' בעל החלום אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים ואעפ"כ אמרו לו שאין לסמוך על חלומותיו ועל דבריו וה"נ מוכח ההיא דפ' הנזקין (נ"ב ע"א) בההוא אפטרופוס דהוי בשבבותיה דר' מאיר דהוה קא מזבין ארעא וזבין עבדי לא שבקיה רבי מאיר אחוו ליה בחלמיה אני להרוס ואתה לבנות ואפי' הכי לא אשגח אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין וא"כ הדרא קושיא לדוכתא למה חששו לענין נדוי וסומכין עליהם בהרבה מקומות על פי פותרים.","125","","4736","True","True","False","","152","95.86.94.232","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9947","9939","גם עם הגר"א עצמו היה מעשה","15/05/11 13:11","יא אייר","תשע"א","13:11","שלמה שטרסברג","בהקדמת רבינו חיים מוולאזין זצ"ל לביאור הגר"א ז"ל לספרא דצניעותא כתוב בזה הלשון

"כי שמעתי מפיו הקדוש שפעמים רבות השכימו לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם שרוצים למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל. ולא הטה אזנו אליהם כלל. ואחד מן המגידים הפציר בו מאד. עכ"ז לא הביט אל מראהו הגדול . וענה ואמר לו איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו ית"ש ע"י שום אמצעי כלל וכלל. רק עיני נשואות לו ית"ש מה שרוצה לגלות לי וליתן חלקי בתורתו ית"ש בעמלי אשר עמלתי בכל כחי. הוא ית"ש יתן לי חכמה מפיו דעת ותבונה שיתן לי לב מבין וכליותי יעשו כשתי מעיינות ואדע כי מצאתי חן בעיניו. ואיני רוצה אלא ממה שבתוך פיו. וההשגות על ידי המלאכים והמגידים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי אין לי בהם חפץ"","205","","4737","True","True","False","","254","95.86.94.51","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9943","9940","כוונתך","15/05/11 10:46","יא אייר","תשע"א","10:46","דוד כוכב","כי אפשר להסיק מהסיפורים שבפרק האחרון שבמסכת ברכות.","125","","4737","True","True","False","","119","95.86.94.232","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9945","9943","אכן מסכת ברכות! תודה על שתיקנת את טעותי!","15/05/11 10:51","יא אייר","תשע"א","10:51","Almuaddib","כוונתי, כמובן, למעשי בר הדיא פותר החלומות.","107","","4737","True","True","False","","132","81.218.141.168","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9948","9947","צודק","15/05/11 13:22","יא אייר","תשע"א","13:22","המכריע","","199","","4737","False","True","False","","139","95.86.120.57","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9960","9959","- המשך -","16/05/11 02:13","יב אייר","תשע"א","02:13","דוד כוכב","ואני אומר כי מה שמרפא שבר קושיא זאת הוא מאמר אחד הנזכר באחרון מברכות (נ"ה ע"ב) והוא שאמרו שם רבא רמי כתיב החלומות שוא ידברו וכתיב בחלום אדבר בו. לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שדים הרי שהם ז"ל נתעוררו וראו כי יש חלומות שראוי לסמוך עליהם ולחוש להם ויש מהם שאין ראוי לסמוך ולחוש להם כי יש מהם ע"י מלאך והמלאך לא יכזב ויש מהם על ידי שד והם דברי' כענן בקר אשר אין להם שחר. והמאמר הזה אמתו אותו החוקרי' במקום הזה.
ואף על פי שדבריהם ז"ל הם כדברי תורה ואינם צריכים חזוק טוב הוא לסמוך אותם בדברים שכליים כדי להטעימם ולהבין יופי חכמתם כי כל רז לא אניס להו. וידוע הוא משרשי החכמה החיצונית כי החלומות מהם צודקים ומהם בלתי צודקים...
ולפי זה אמרו (ברכו' נ"ז ע"ב) חלום אחד מששים בנבואה...
והחלום הבלתי צודק... ועל זה אמרו ביומא (פ"ג ע"ב) חלמא דבי שמשא בטלין... אין ידים להם ואין לחוש להם כלל:

מעתה אחר שנתישב לנו מדברי חכמינו ז"ל והשכל מעיד עליו כי יש חלומות צודקים ראוי לחוש להם. ויש חלומות בלתי צודקים אין לחוש להם אנחנו מסופקים בזה החלום אם הוא צודק או הוא בלתי צודק אם יש לנו לחוש בדבר הראוי לחוש ושלא לחוש בדבר שאין ראוי לחוש כפי שרשי התלמוד. וידוע הוא כי בכל דבר שבממון יש לנו להעמיד הממון שנפל בו הספק בחזקתו ועל זה אמרו באותו שהיה מצטער על מעות מעשר שני שהניח אביו שאין לו לסמוך על החלום ויונח הממון ההוא בחזקתו כאשר הי' קודם החלום דברי חלומות בכענין זה לא מעלין ולא מורידין להוציא הממון מחזקתו וכן כתוב זה בשאלתא דויהי מקץ וכן בההוא אפטרופא דהוי מזבין ארעא מספקא לא יהבי ליה רשותא למזבן בלאו דינא. אבל במי שנדוהו בחלום אם על ידי מלאך הוא הרי הוא מנודה ואם ע"י שד הוא אינו מנודה וא"כ זה ספק מנודה ספק אינו מנודה והרי זה כספק איסור' אם אסור לספר ולכבס ולהתרחק מבני אדם ד' אמות אם לא ומן הספק צריך היתר ככל ספק איסור' שאפשר לצאת מידי ספק על ידי תקנה ויתירוהו עשרה שזה הוא מנודה לשמים.
...
ובסוף הוריות (י"ג ע"ב) איכא מאן דחש לדברי חלומות ואיכא מאן דלא חש להו גבי עובדא דר' מאיר ור' נתן דאמרו להו בחלמייהו דליזלו לפיוסי לרשב"ג דר' נתן אזל ור' מאיר לא אזל משום דדברי חלומו' לא מעלין ולא מורידין ומסתברא דר' נתן מדמי ליה לנדוהו בחלום משום כבודו דרשב"ג ור' מאיר מדמי ליה לשאר מילי כיון דלא אדכרו ליה שמתא:","125","","4736","True","True","False","","176","95.86.94.232","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9962","9960","תענית חלום והטבת חלום","16/05/11 02:24","יב אייר","תשע"א","02:24","המכריע","דומה שהרשב"ץ לא נתכוון להביא כל המקומות שראינו שחששו לחלום. שהרי מצינו תענית לחלום ואף בשבת מתענין. ואילו היה כל חלום בבחינת דברים בטלים לא היו מורים להתענות ובפרט לא בשבת. וכן מעניין הטבת החלום הנזכר בסוגיא ערוכה. אלו הן דברים הנוהגים למעשה כתוצאה מחשש החלום שהוא אמת. ומצינו עוד רבות שחששו, בפרט בדפי החלומות שבפרק הרואה.

אגב הרב מבריסק היה עושה כמעט כל יום הטבת חלום. ומאן דהו אמר לסטייפלר זצ"ל שהרב מבריסק היה פוחד מחלומותיו. אמר לו הסטייפלר שאילו לא היה כתוב בגמרא שיש מקום לחשוש, לא היה חש לזה כלל, אלא הוא פחד מהגמרא שנתנה לזה מקום..","199","","4736","True","True","False","","201","95.86.114.142","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9963","9960","תמצית דבריו","16/05/11 02:27","יב אייר","תשע"א","02:27","דוד כוכב","בתחילה רצה לחלק בין החולם עצמו לבין אדם אחר חלם לו.
והוא דחה זאת משום סתימת הגמרא שדברי חלומות לא מעלין, משמע שאין חילוק בכך.
ומסיק כמ"ש לעיל ע"פ דברי התורת חיים והמ"מ, שחלום הוא ספק.
ויש כאן הבדל מסויים ממה שכתבתי, כי משמע מדבריו שהדין במעשר שני אינו משום שמעמידים על חזקת הדין, אלא שזה נחשב כחזקת ממון. והבעלות אפוא קובעת את האיסור.

אלא שלכאורה הקושיה על החילוק הראשון קשה גם על החילוק השני. כי יוצא שבמקום שאין חזקה דברי חלומות כן מעלין וכן מורידין. והיה לגמרא לחלק בזה בזה בורר.

ולכאורה יש לומר חילוק אחר. שכל דבר שעניינו להאמין במציאות בעולם הזה, דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין לדינא. אבל הם כנבואה קטנה, לעניין גילוי רצון עולמות עליונים ודברי תורה.","125","","4736","True","True","False","","122","95.86.94.232","0","9913","מנחות|סז ע"א",""),new Message("9964","9963","עוד ראשונים שפירשו שזה חשש","16/05/11 02:55","יב אייר","תשע"א","02:55","דוד כוכב","פירוש הרא"ש מסכת נדרים דף ח ע"א:
"נידוהו בחלום. יש לחוש שמא בשליחות המקום נתנדה".

רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב יד חלק א דף קה טור ב:
"נדוהו בחלום צריך י' להתיר לו פי' שמא נדוהו מן השמים".

ר"ן מסכת נדרים דף ח ע"א:
"נדהו בחלום צריך עשרה בני אדם להתיר לו - לפי שאפשר שבשליחות המקום נתנדה".","125","","4736","True","True","False","","169","95.86.94.232","0","9913","מנחות|סז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);