var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9897;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9897","0","יש קנין אין קנין","13/05/11 12:53","ט אייר","תשע&quot;א","12:53","הודו_כי_טוב","האם יש סברה ולפי התוספות נראה שזה מחלוקת שגם הגויים צריכים לעשר ?","207","","4739","True","True","False","","1113","217.132.3.85","0","0","מנחות|סו ע&quot;ב",""),new Message("9927","9897","הערה קטנה: לא הגוי, אלא הקונה ממנו. רש&quot;י","15/05/11 00:54","יא אייר","תשע&quot;א","00:54","איתן","","123","","4737","False","True","False","","192","213.151.46.251","0","9897","מנחות|סו ע&quot;ב",""),new Message("9937","9927","אם כי להלן (ס&quot;ז ע&quot;א) משמע שהגוי עצמו תרם","15/05/11 09:24","יא אייר","תשע&quot;א","09:24","איתן","כוונתי לשתי הברייתות מהן הקשו על רבא, בתוספתא תרומות וחלה. בקטעים שנגמרא מצטטת מדובר שהגוי עצמו הפריש פטר חמור וחלה. והמעיין בתוספתא עצמה, ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20419&st=&pgnum=60'>תרומות פ&quot;ד</a>, ימצא במשנה שלפני כן &quot;גוי שתרם תרומתו תרומה&quot;.<br />אני מצרף קישור לתוספתא, ראה שורה 28.","123","","4737","True","True","False","","270","213.151.46.251","0","9897","מנחות|סו ע&quot;ב",""),new Message("9941","9937","אין הגוי מחוייב","15/05/11 10:40","יא אייר","תשע&quot;א","10:40","המכריע","ברור שהפרשת תרומות ומעשרות אינה משבע מצוות בני נח, ואין הגוי מצווה בשום פנים שבעולם לא לאכול טבל. אלא יש כאן שני נידונים נפרדים. הא' אם דבר הגדל בקרקע גוי הפך לחפצא של טבל ולישראל אסור לאוכלו ללא שיופרשו ממנו תרו&quot;מ. זה הנידון האם יש קנין. בנידון זה לא נכנסים לשאלה מי יפריש. בדרך כלל גוי לא מפריש והנפ&quot;מ הרווחת היא שהישראל אחר שיקנה יבוא לשאול אם להפריש. <br /><br />אבל אכן יש נידון שני אם גוי שהפריש משלו או משל ישראל ההפרשה חלה. ר' שמעון סובר שגוי יכול להפריש, מובא גם בתחילת פרק שני בקידושין, ולדעתו כיון דאיתיה בתרומה דנפשיה (לא שמחוייב כאמור אלא דחייל) איתיה נמי בשליחות בזה. ויש שם חולקין דאף אי איתיה בתרומה דנפשיה, אכתי אינו יכול להיעשות שליח, מכיון שהוא מופקע מפרשת שליחת, אף במה שיכול לעשות (ואז אינו מופקע מצד הכלל הקבוע של כל שאינו בתורת, ומידי דאיהו לא מצי עביד שליח נמי לא מצי למיהוי).","199","","4737","True","True","False","","145","95.86.120.57","0","9897","מנחות|סו ע&quot;ב",""),new Message("9958","9941","תודה. אבל דיוק קטן:","16/05/11 01:54","יב אייר","תשע&quot;א","01:54","איתן","בתחילה חשבתי שגוי כלל לא יכול להחיל קדושת תרומה. לאור דבריך בדקתי.<br />מתברר שלא רק לר&quot;ש, אלא לכו&quot;ע גוי שתרם משלו - תרומתו תרומה. משנה סוף פ&quot;ג מתרומות.<br />שם בקידושין אמרו שהיתה הו&quot;א שיכול להיות שליח לישראל, קמ&quot;ל שלא, וכמו ששנינו בתחילת תרומות שגוי שתרם של ישראל - אין תרומתו תרומה אפילו בדיעבד.<br />ותודה על ההסברים מאירי העינים.","123","","4736","True","True","False","","218","31.44.138.96","0","9897","מנחות|סו ע&quot;ב",""),new Message("10072","9941","שבע מצוות בני נח או שלושים ?","18/05/11 17:06","יד אייר","תשע&quot;א","17:06","הודו_כי_טוב","קראתי עכשיו במאורות הדף היומי של השבוע גליון 238","207","jpg","4734","True","True","False","","204","89.138.116.242","0","9897","מנחות|סו ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("9961","9958","תוספת דיוק","16/05/11 02:16","יב אייר","תשע&quot;א","02:16","המכריע","אני כתבתי מהזיכרון ואכן לא דייקתי. עכשיו ראיתי שוב בפנים ואדרבא לפי תוס' שם במקום מדובר באופן שאין בעיה לא מצד קנין עכו&quot;ם (בהבאת שליש היה ברשות ישראל) ולא מצד מירוח עכו&quot;ם (שמירח ישראל) ובאופן שאין פטור של לקוח (זה תלוי במח' ריב&quot;ם ור&quot;ת איך לצייר זאת ואכמ&quot;ל) ובכל זאת ר' שמעון פוטר מגזיה&quot;כ דממעטת דאין גוי יכול להחיל תרומה. א&quot;כ ישנה מחלוקת בזה אבל הפכתי את השיטות, <br />וזה רק לפי תוס'. לפי רש&quot;י אכן לכו&quot;ע יכול בעיקרון להחיל (למ&quot;ד יש קנין או באופן שלא היה ברשותו כנ&quot;ל, ולמ&quot;ד מירוח עכו&quot;ם אינו פוטר או באופן שלא הוא מירח) וכל הסיבה שר' שמעון מתיר תרומת עכו&quot;ם לזרים היא מפני דסבר יש קנין או מירוח גוי פוטר.<br />יישר כח על העמדת הדברים על דיוקם.","199","","4736","True","True","False","","199","95.86.114.142","0","9897","מנחות|סו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);