var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9886;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9886","0","תִּסְפָּר-לָךְ – הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם","13/05/11 06:17","ט אייר","תשע&quot;א","06:17","דוד כוכב","מה משמעות דרשת רבי אליעזר?<br />כיצד במילה לָךְ מבואר שמדובר דוקא בבית דין הקובעין את המועדות?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=12384'>על כך כאן</a>.","125","","4734","True","True","False","","1005","95.86.101.217","0","0","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("9925","9886","כיוונים יעדים ומטרות בספירת העומר","15/05/11 00:40","יא אייר","תשע&quot;א","00:40","איתן","מצוות ספירת העומר יצרה ספרות תורנית עניפה, ואני מבקש לומר כאן כמה מילים על תשובותיהם של רבותינו לבייתוסים (בברייתא הראשונה, וללא דברי ריב&quot;ז):<br /><span class='bordeaux'><b>רבי אליעזר אומר אינו צריך הרי הוא אומר {דברים טז-ט} תספר לך ספירה תלויה בבית דין שהם יודעים לחדש ממחרת השבת מחרת י''ט יצאת שבת בראשית שספירתה בכל אדם <br />רבי יהושע אומר אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש סמוך לביאתו ניכר אף עצרת סמוך לביאתו ניכרת וא''ת עצרת לעולם אחר השבת היאך תהא ניכרת משלפניה <br />רבי ישמעאל אומר אמרה תורה הבא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת מה להלן רגל ותחלת רגל אף כאן רגל ותחלת רגל <br />רבי יהודה בן בתירא אומר נאמר שבת למעלה ונאמר שבת למטה מה להלן רגל ותחלת רגל סמוך לה אף כאן רגל ותחלת רגל סמוך לה</b></span><br /><br />לענ&quot;ד רבותינו באו להראות לנו את המסגרת, או שמא הגדרות, של ספירת העומר:<br /><b>ר' אליעזר</b> מדבר על כך שספירת העומר גם היא – ככל מצוות הזמנים – תלויה ב&quot;ישראל דקדשינהו לזמנים&quot;, ולא בשבת שקדושתה קביעה וקיימא. וכמו שעם ישראל מחליט מתי ראש חודש, כך עם ישראל דקדק בתורה והחליט ש&quot;ממחרת השבת&quot; פירושו ממחרת יום טוב.<br />[הסבר והרחבה על כך – ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://musaf-shabbat.com/2011/05/07/%d7%9e%d7%9e%d7%97%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%aa-%e2%80%93-%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%a0%d7%a1%d7%a7/'>מאמרו של הרב חיים בורגנסקי</a>, רב הישוב הושעיה, ב&quot;מקור ראשון&quot; לפרשת אמור. הוא אמנם תלה את הדברים בפשט הכתובים אך לענ&quot;ד זאת שיטת ר' אליעזר. וע' עוד להלן במובאה מדברי הרב דוד הנשקה.]<br /><b>ר' יהושע </b>סבר שמצוות העומר שונה מכל מצוות הזמנים, שהם תלוים בראש חודש ובכיסוי הלבנה, ואילו העומר – בירח המלא.  (על פי ר&quot;ת בתוס')<br /><b>ר' ישמעאל</b> אומר שהקרבנות שבתחילת הספירה ובסופה הוקשו זה לזה, הם שניהם צמודים ליום טוב, ודוקא לתחילת רגל;<br />ו<b>ר' יהודה בן בתירא </b>אומר שלא הקרבנות אלא הספירה עצמה היא זו שנמצאת בתוך מסגרת של יום טוב – ודוקא תחילת רגל – בתחילתה ובסופה.<br /><br />לר' יהושע ולר' ישמעאל היה צריך להתחיל ביום טוב עצמו, אך יש להוסיף לכך את דברי ספר החינוך (מצווה ש&quot;ו סוף הפיסקה &quot;משרשי המצווה&quot;) שהתורה ייחדה את א' של פסח לזכרון נס יציאת מצרים בלבד, ולכן מצוות העומר על כל הבטיה נדחתה ליום השני של פסח.<br /><br /><br /><br />התעוררתי לכך בעקבות <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega14_hanshke.pdf'>מאמרו של הרב דוד הנשקה</a>, בכתב העת &quot;מגדים&quot; גליון י&quot;ד. תמצית דבריו היא כי יש שני ציווים נפרדים, בפרשת אמור הצטווינו על ספירת חמישים יום החל &quot;ממחרת השבת&quot;, וחגיגת חג שתי הלחם ביום החמישים, בפרשת ראה הצטויונו על ספירת שבעה שבועות החל מראשית הקציר וחגיגת חג הקציר בסוף שבעת השבועות, לדעתו - ביום המ&quot;ט, אבל בפרשת פינחס מאחדת התורה עצמה את שני החגים ליום אחד, ככתוב &quot;וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם&quot;, והשילוב של כל אלו הביא את חכמים לספירה של ממחרת א' של פסח, ע' במאמרו בהרחבה רבה. ולדבריו, בהערה בסוף המאמר, חכמים בסוגייתנו ידעו שפשוטו של מקרא בפרשת אמור הוא כדברי הבייתוסים, אך לא רצו להודות להם בכך, ולכן ניסו להראות שגם מתוך המקראות יוצא שהספירה מתחילה למחרת יו&quot;ט.<br />ולענ&quot;ד נראה שרבותינו לא אמרו את דבריהם רק מתוך התנצחות. אמנם אין ביכלתי להרחיב מעבר לאמור, אך דומני שניתן לזהות כאן כיוונים יעדים ומטרות, ואם מי מהקוראים יכול להוסיף - אשמח.","123","","4732","True","True","False","","372","213.151.46.251","0","9886","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10108","9925","תוספת הסבר","19/05/11 12:37","טו אייר","תשע&quot;א","12:37","איתן","נראה לי להוסיף,<br />ר' אליעזר - כמו שאמרתי, בא להוכיח שספירת העומר היא ממצוות המועדים שתלויות בישראל.<br />זה אולי לא ישכנע את הביתוסים, הם אולי יטענו להיפך, שצריך לספור ממחרת השבת שאחרי היו&quot;ט כלומר שזה שילוב שי קדושת השבת ה&quot;קביעא וקיימא&quot; עם קידוש ע&quot;י ישראל, לכן באים התנאים הבאים להוכיח את הניתוק המלא של ספירת העומר משבת והצמדתה לפסח, ולתחילתו דוקא.<br /><br />לגבי הביטוי שכתבתי &quot;עם ישראל דקדק בתורה והחליט ש&quot;ממחרת השבת&quot; פירושו ממחרת יום טוב&quot; - על פי דברי הכוזרי שמצוטטים במאמרו של הרב הנשקה (קישור בהודעה המקורית), ואי&quot;ה אולי עוד נרחיב פעם ועוד חזון למועד.","123","","4728","True","True","False","","171","95.86.82.156","0","9886","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10111","10108","דרוש על יעד בספירה בהקשר לפורום","19/05/11 13:03","טו אייר","תשע&quot;א","13:03","המכריע","דרוש נאה<br /><br />מצות הספירה ניתנה בהר סיני לפני למעלה מג' אלפים. תלמידי ר&quot;ע מתו לפני כאלפיים. וניהוג האבילות עליהם בימים אלו תחילת זמנו לפני כאלף. ואין קשר אמיתי ביניהם.<br /><br />בכל זאת יהודים הנוטים למחשבת ישראל באסכולה מסויימת אוהבים לקשר דברים כאלו ולא להניחם ליד המקרה. וכבר נאמרו בזה דיבורים, מדוע באמת מתו דוקא אז (ראה מהר&quot;ל נתיב התורה) ואיך האבילות יכולה להתקשר לימי הספירה. ונאמר אף אנו.<br /><br />ימי הספירה חלק מעניינם הוא הכנה לקבלת התורה (חינוך ועוד). את התורה נותן הקב&quot;ה כביכול מחדש בכל שנה בתחנת העצרת. אנו מכינים כלים להכילה.<br /><br />אחד הכלים החשובים ביותר הוא השאיפה. אמר הרב דסלר אם תשאף להיות רבי עקיבא איגר, יש איזה סיכוי שתצא חצי רעק&quot;א. אם מלכתחילה תסתפק בלהיות מטאטא רחובות לא תהיה גם מאית רעק&quot;א. החלום שלך יוצר את המסגרת לתוכה אתה נותן את האנרגיות להתקדם בכיוון הנכון.<br /><br />דרך המלך ליצור שאיפה, היא ההימצאות בחברת אנשים גדולים בעלי מושגים רחבים. זה מרחיב את השגותיך מרומם אותך ונותן לך השראה לחלום בגדול. אם בני סביבתך מסתפקים במועט, אתה תרגיש טוב עם חלום קטן ואלי אף ללא חלום כלל.<br />הצרפית לאליהו. הרמב&quot;ם של המדינה שמנהגותיה טובים. ארחות חיים להרא&quot;ש תביט על מי שגדול ממך ולא על הקטן ועוד הרבה, ומעל כולם המציאות.<br /><br />מעבר להימצאות הגיאגרפית שלך בין גדולים או לחילופין להיפך, הדבר תלוי במבטך על בני סביבתך. אם אתה מקטין אותם, אתה נמצא בחברת קטנים. אם אתה מכיר בגדלותם אתה נמצא בחברת גדולים, ללא שינוי מיקומך הפיזי. אחד הנימוקים למצוה לדון לכף זכות, היא בשירות שאתה עושה לעצמך על ידי זה (ראה שו&quot;ת מהרי&quot;ל דיסקין).<br /><br />כל תלמיד של ר&quot;ע היה למעשה בין 24 אלף תלמידי ר&quot;ע. גדולים כענקים. אבל אי הנהגת הכבוד, הנובעת מזלזול פנימי בערכם, גרם לו להיות בין קטנים וחנק בכך את מקור ההשראה והרוממות. ופגם בהכנה הראשית לקבלת התורה. לכן מותם קרה בימים אלו, כדי להעביר את המסר הלזה.<br /><br />וכדי לשמר את המסר לדורות, נקבעה אבילות עליהם לימים אלו, כדי שנזכור כמה חשוב להכיר בערך חבירינו, ולהשתדל להימצא בין גדולים, ולטפח בכך את מערכת המושגים שלנו לגדולות. ובכך נכין כלים בעלי קיבולת גדולה לקבלת השפע האלקי, בעצרת הבאה עלינו לטובה.","199","","4728","True","True","False","","176","212.76.105.208","0","9886","מנחות|סה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);