var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=98017;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("98017","0","מדוע הגר"א","18/02/22 10:08","יז אדר א","תשפ"ב","10:08","עלי","לא רצה שילמדוהו מהשמים הרי היום למדנו
אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְבַר הֵי הֵי וְאָמְרִי לַהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר ...ואם כן ראוי לכאורה לקבל תורה מהשמים.
מדוע הגר"א לא רצה בזה אם בן הי הי או ר' אלעזר קבלו מאליהו תורה ?","209","","819","True","True","False","","275","84.110.114.41","0","0","חגיגה|ט ע"א",""),new Message("98033","98017","הסבר הרב קוק זצ"ל בעין איה","20/02/22 12:40","יט אדר א","תשפ"ב","12:40","אוריאל שלמוני",""רבי יוחנן חלש, על לגביה רבי חנינא א"ל חביבין עליך יסורין? א"ל לא הן ולא שכרן!"

ראוי להבין בדברי קדשם באמרם "לא הן ולא שכרם". שלא אמרו זה חלילה כמבעטים ביסורין, אלא תוכן הדבר, לפי שתכלית יסורין של אהבה הוא, שמי שזכה לפניו ית' שיתעלה במעלות עליונות יותר מטבע יצירתו, מדכאו ביסורין כדי שע"י הזיכוך יזכה לאותן המעלות שאינם לפי טבעו, והנה זהו בתורת שכר טוב לטוב לפניו ית'. אבל הצדיקים הגדולים עבדי ד' באמת ותמים אינם רוצים בשום מעלה ויתרון כלל, כי אם מגמתם לעבוד את השי"ת עבודת עבד, ואפי' מתנה של השגה גדולה אינם רוצים, כי אם לזכות ביגיעתם בתורה, מפני שזו היא עבודת השי"ת. וכן העידו על קדוש ד' הגר"א ז"ל, שלא רצה בגילויים מן השמים, כי אם מה שיזכה ביגיעתו בתוה"ק. ע"כ אמרו לא הן ולא שכרן. משו"ה לא הן, משום שאינם רוצים בשכרן, לזכות שלא ביגיעתם בדרך עבודה, כי כל מגמתם שתהיה השגתם גופא באה בדרך עבודת עבד להשי"ת. על כן אמר לו "הב לי ידך", להורות שאתה רוצה להיות השלמות באה ע"י מעשי ידיך עצמם בעבודה, לא ההתעלות שע"י זיכוך היסורין שהוא מעשי שמים, ואין כאן עבודת עבד בפועל. .

אמנם יש מקור כרגע לא זוכר שנתנו טעם נוסף שחושש שהמגידים לא ימסרו תורה בצורה נקייה מצד שהיה בחו"ל ומצד ירידת הדורות (מה שאין כן המגיד של הבית יוסף).

עוד יש להוסיף שיש מקורות שהגר"א כן קיבל גילויים משמים כגון יעקב אע"ה. ועוד המעשה הידוע שנגלו לו 7 פירושים על מאמר בזוהר שיגע עליו הרבה. ואולי הכוונה שלא רצה גילויים בקביעות.","605","","817","True","True","False","","59","147.234.130.134","0","98017","חגיגה|ט ע"א",""),new Message("98036","98017","לגבי אליהו","20/02/22 13:26","יט אדר א","תשפ"ב","13:26","אביגדור","ספר באר שבע (הובא ביד מלאכי אות תרמז) כותב ש"תנא דבי אליהו" שבגמרא אינו אליהו הנביא, אלא תנא בשם זה.
ואכן בפסחים צד. הוא מביא מימרא בשם רבי נתן (שבפשטות אף אינה מובנת מבחינה אסטרונומית).","571","","817","True","True","False","","70","212.76.111.182","0","98017","חגיגה|ט ע"א",""),new Message("98035","98033","לגבי המגיד של הבית יוסף וכד'","20/02/22 13:14","יט אדר א","תשפ"ב","13:14","אביגדור","לגבי שמיעת דברי "מגיד" ישנם אופנים שונים: יש שהמגיד הוא נשמה של צדיק שמתלבשת באדם ומגידה לו מה ששמעה למעלה, או מה ששמעה למטה מפי איזה חכם [1]. ויש שזהו מלאך שהאדם בורא מחמת לימודו, ומלאך זה מכוח נשמתו המתלבש בו [2]. ויש מגיד מכוח גודל נשמתו שבאדם, ומגיד לו דברים, שיוצא קול מליבו ונכנס באוזנו, ורק הוא שומעו [3].
ואכן המגיד של הבית יוסף העיד על עצמו ש"לפי מה שיש ברצונו של האדם, כך מראים לו" [4], וכן דעת החזון איש ש"המגיד של הבית יוסף הוא גם כן הבית יוסף", ולכן אמר שלהלכה אין משקל לדברי המגיד יותר מלדברי הבית יוסף עצמו [5].
בדברי מגיד יכולים להתערב טעויות, כפי שהעיד על עצמו המגיד של הבית יוסף [6], שאף הבטיח לבית יוסף שימות על קידוש השם [7], ולא אירע כן [8]. ויש מי שהאריך לפלפל להסביר כיצד מגיד יכול לטעות [9].

---------------הערות--------------

[1] מנחת אליהו (לר' אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי, בעל ה"שבט מוסר") פרק ד ד"ה גם דע סימן (ה ע"א): "ואדם שזכה למגיד ע"י איזה נשמה של צדיק שמתלבשת בו, ומכח הארה שנותנת בו מדבר האיש הזה בפיו 'כך וכך יהיה' או שנדמה לו בצורה ומגיד לו עתידות להיות ששמע למעלה...
גם יש אופן מגידים אחרים שמספרים מה ששמעו למטה מפי איזה חכם שאומר כך וכך יהיה מכח דרשה".
[2] שם ד"ה גם יש מגיד: "גם יש מגיד באופן אחר, שהוא מלאך שבורא האדם מחמת לימודו, ומלאך זה מכח נשמתו המתלבש בו ומגיד לו דברים".
[3] שם ד"ה שמעתי: "ושמעתי מפה קדוש מדבר רבי ומורי כי יש מגיד מכח גודל נשמתו שבאדם, ומגיד לו דברים, ואופן ההגדה שיוצא קול גדול מליבו ונכנס באוזנו, והוא שומע והעומדים לפניו אינם שומעים כלום. וכשבאים אצלו לדרוש ממנו איזה דבר, מייד שומע תשובת הדבר באוזנו מהקול היוצא מקרבו ונכנסת באוזנו. וכל ההגדות הם אמיתיות משום שקרוב אדם אצל עצמו ומרחיק הנזק ומקריב התועלת".
[4] מגיד מישרים פרשת ניצבים: "הלא לפי מאי דאיהו ברעותך [שהוא ברצונך] אני אומר... והיינו דכתיב 'אכן רוח היא באנוש', כלומר, לפום מאי דאית ברעותא דבר נש, הכי מחזיין ליה [לפי מה שברצונו של האדם, כך מראים לו]".
[5] מעשה איש ח"א עמוד קיט (וכן שם ח"ז עמוד קפז): "'איך ניתן לפסוק שלא כדברי הבית יוסף, והלא המלאך המגיד אמר לו שהלכה כמותו?' שאל השואל. והשיב רבינו לאלתר: 'המגיד של הבית יוסף הוא גם כן בית יוסף'".
[6] מגיד מישרים פרשת ניצבים: "ואומר, הלא אעפ"י שלפעמים אני מפרש שום פירוש על פסוק שאינו כן, הלא לפי מאי דאיהו ברעותך [שהוא ברצונך] אני אומר. ומ"מ פירושא דאמינא – קושטא איהו, ועלך רמי ליתובי ליעל פסוקא כדכתיב. והיינו דכתיב 'אכן רוח היא באנוש', כלומר, לפום מאי דאית ברעותא דבר נש הכי מחזיין ליה [לפי מה שברצונו של האדם כך מראים לו]. 'ונשמת שדי תבינם', כלומר, אעפ"י כן, האי דמפרשי קושטא איהו, ואיבעי דיבינון יתיה על קרא כדכתיב".
[7] ספר מגיד מישרים שבח הרב: "ובתר כל דין אזכך לאיתוקד על קדושת שמי".
ספר מגיד מישרים פרשת בראשית מהדורא קמא: "ואזכך לאיתוקדא על קדושת שמי לעיניהון דכולא ביקר וחדו סגיא".
ספר מגיד מישרים פרשת תולדות: "ויחדתיך לאיתוקדא על קדושת שמי בגין דתישאר נקי וזך".
ובעוד מקומות רבים.
[8] שם הגדולים (לחיד"א) מערכת גדולים אות י סעיף קסה ("מרן מהר"ר יוסף קארו"): "ומרן האריך ימים פ"ז שנים ועלה לשמים [בשיבה טובה] בעיה"ק צפת יום ה' י"ג ניסן של"ה כמ"ש בסוף הרמב"ם ח"ד דפוס וינציא".
ובספר מעתיקי השמועה (לרב יצחק יוסף) עמוד יא דחק ליישב "שע"פ מעשה זה ניתן ליישב את הקושיא שהקשו שאחרי שמן שמים הבטיחו למרן שיעקד על קידוש ה', איך לא התקיימה הבטחה זו לבסוף. ולפי האמור כאן הרי שמרן מסר עצמו על קידוש ה' והושלך לכבשן אלא שנעשה לו נס וניצל".
[9] מנחת אליהו (לר' אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי, בעל ה"שבט מוסר") פרק ד ד"ה גם דע סימן וד"ה גם יש מגיד (ה ע"א): "ואדם שזכה למגיד ע"י איזה נשמה של צדיק שמתלבשת בו, ומכח הארה שנותנת בו מדבר האיש הזה בפיו 'כך וכך יהיה' או שנדמה לו בצורה ומגיד לו עתידות להיות ששמע למעלה – דע שאע"פ שלא יתקיימו אותם הדברים אין לחוש עליהם אולי שד הוא, משום שהנשמה המתלבשת לבוא אצלו לדבר מגדת לו מה ששמע למעלה מהכרוז העתיד להיות, ובעוד שיורד לספר הדברים, חוזרים למעלה ממה שהכריזו מסיבת איזה דבר של קטרוג שנתחדש ומוציאים כרוז להיפך ממה שהכריז הראשון, וכשחוזר הנשמה למעלה וראה שחזרו ממה שהגיד למטה חוזרת למטה להגיד הדבר, ופעמים שאינו מוצא לאדם בהכנה לדבר עימו וחוזרת למעלה, ונשאר זה עם ההגדה הראשונה, ונמצא דבריו שהגיד בטלים.
גם יש אופן מגידים אחרים שמספרים מה ששמעו למטה מפי איזה חכם שאומר כך וכך יהיה מכח דרשה, ואותו דרשן לא כיוון אל האמת, ונמצאו דבריו בטלים אע"פ שמה שהגיד המגיד היה אמת".
גם יש מגיד באופן אחר שהוא מלאך שבורא האדם מחמת לימודו... ופעמים משקר כי כפי לימודו נבנה בניין המלאך, ואם הוא שיקר בלימודו גם במלאך שנברא נמצאים בו דברי שקרים".","571","","817","True","True","False","","307","212.76.111.182","0","98017","חגיגה|ט ע"א",""),new Message("98040","98036","למימרא יש הסבר מבחינה אסטרומית כפי שכבר","20/02/22 17:43","יט אדר א","תשפ"ב","17:43","אליעזר מ ש","כתבתי בעבר. הגמרא מביאה שם 4 כללים שהיו ידועים בחוכמת התכונה. והיא רק מציינת להם, ואינה צריכה להסביר כי היו ידועים לכל המשכילים בחוכמות. שניים מהם היא לא מסבירה כלל, ולשניים מהם, רבי נתן אומר את התחלת הלימוד.","610","","817","True","True","False","","100","213.151.52.130","0","98017","חגיגה|ט ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);