var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=97972;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("97972","0",""חיסורי מיחסרא" - רבינו בחיי מתוך הפרשה","15/02/22 18:38","יד אדר א","תשפ"ב","18:38","אבי גרינבלט","רבינו בחיי מתוך פרשת השבוע (לד,כז) "ורבינו הקדוש שחבר המשנה ולמד אותם ברבים וכתבוה הכל בימיו כונתו היתה כדי שלא תשכח תורה מישראל שראה הרשעה מתפשטת בעולם וישראל מתפזרין בגלות על כן הותר לו לעשות כן משום שנאמר (תהלים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך, וכתב וחבר המשנה שהיא תורה שבעל פה ועל כן קראה משנה לפי שהיא שניה לתורה שבכתב ורובה לשון הקדש צח כתורה שבכתב, ואחרי כן נתמעטה החכמה וקצרו הלבבות ועמדו רבינא ורב אשי וחברו התלמוד שהוא פירוש המשנה כי לרוב חכמת רבינו הקדוש וחכמת בני דורו היה פירוש התורה אצלם מבורר ופשוט מתוך המשנה, ואצל דורות רבינא ורב אשי היה עמוק וסתום מאד ומזה אמרו בתלמוד על המשנה חסורי מחסרא והכי קתני שאין הכוונה להיות המשנה חסרה כלל חלילה, אבל הכוונה שהיא חסרה אצלנו מפני חסרון שכלנו מפני שאין אנו מגיעים לעומק חכמת דור של חכמי המשנה ולפיכך עשו רבינא ורב אשי פירוש על המשנה והוא התלמוד ובארו ספקות המשנה והאריכו לשונם על לשון המשנה העמוק והסתום".

שנזכה בעז"ה.","539","","822","True","True","False","","316","176.228.163.124","0","0","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("97980","97972","[ללא נושא]","16/02/22 11:38","טו אדר א","תשפ"ב","11:38","מרדכי הלוי","כמו כן בשל"ה - כללי התלמוד (י) כלל למד אות רה עד רז, ובעין זוכר לחיד"א, מערכת ח אות יא ד"ה חסורי מחסרא","640","","821","True","True","False","","50","164.138.115.33","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("97991","97972","חסורי מחסרא - מקורות","16/02/22 21:32","טו אדר א","תשפ"ב","21:32","אביגדור","חסורי מחסרא - פירושו
א) רבי יהודה הנשיא קיצר את המשנה והוא הבין את כוונתה האמיתית גם בקיצור. אך בדורות האמוראים נתמעטו הלבבות ולא הבינו את כוונתו עד שהסבירו באופן ארוך יותר (ספר הקנה פא ע"ג, רשב"ם ב"ב צג:, רבנו בחיי שמות פל"ד פכ"ז, של"ה כללי התלמוד י ר"ה, הון עשיר).
ב) שכחו חלק מהמשנה (תומת ישרים יג ע"ג, רש"י, הליכות עולם).
ג) רבי סבר כחד תנא דאליביה סתמה ולא חסר כלל אליביה, והגמרא סברה כאידך תנא ואליביה קאמרה הגמרא חסורי מחסרי (גר"א - בהקדמה לספר פאת השלחן. שלוש הדעות הנ"ל הובאו בסיני חלק פ עמוד רמז).
ד) מתוך ששנו את המשנה בע"פ שכחו כמה תיבות ורבי לא רצה לשנות מהנוסח המקוצר ששיננו התלמידים וסמך על כך שהמעיין יבין (רבי יוסף קארו - הליכות עולם שער ב' פ"ב).
ה) לפעמים הוא הגהה ולפעמים הוא פירוש (תוס' שבת קב. ד"ה רב אשי).
ו) היה להם ניגון מיוחד למשנה, וכדי לשמור על הניגון התנא קיצר לפעמים, ומאותו הטעם מסביר עוד עניינים בלשון המשנה כמו זו ואין צריך לומר זו (תפארת ישראל ערכין פ"ד מ"א).
ז) רבי החסיר בכוונה חלקים מהמשנה כדי שתישאר מצוות תורה שבע"פ (סדר תנאים ואמוראים בהערה).
ח) האמוראים חלקו על התנאים משום שהיתה להם קושיא חזקה (מאירי - ספר הקבלה עמוד 103, והערת המהדיר שם).
ט) קיצרו בנוסח המשנה כדי להקל על הזיכרון (רד"צ הופמן, הובא - עם עוד כמה וכמה דעות מהנ"ל - בחוברת אסיף ח"ב עמוד 432).


מתוך "מראי מקומות לנושאים במחשבה"","571","","821","True","True","False","","67","212.76.111.182","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("97996","97972","ולגבי עצם הדיון בעניין","16/02/22 22:47","טו אדר א","תשפ"ב","22:47","אביגדור","אם נעמיק במחלוקות בעולם המחשבה, נראה ששורשן של רבות מהן הוא האם לחפש איזו דרך מועילה יותר לחינוך, או איזו דרך מדויקת יותר.
בין השאר הדבר נכון גם בשאלה זו.
הצד לומר ש"אין הכוונה להיות המשנה חסרה כלל חלילה", הוא דרך מועילה יותר לחינוך (כמובן שיש לדון על כך), להסתכל על המשניות שבידינו כיצירה שלמה ומושלמת וכו'.
אבל מצד איזו דרך מדויקת (נכונה) יותר - הרי ברור שכמו שנשרבבו שינויי נוסחאות בתנ"ך, ואפילו בתורה (שבכתב), וכבר בימות משה היו שלושה ספרי תורה וכו', וגיליון הש"ס שבת נה: וכו' וכו', ברור שבמשך הדורות נשתרבבו טעויות והשמטות גם במשנה. בוודאי בדורות שנלמדה בעל פה. די בלפתוח "דקדוקי סופרים" או "הכי גרסינן" כדי לראות כמה שינויי נוסחאות יש בגמרא.","571","","821","True","True","False","","62","212.76.111.182","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("97993","97991","אך יש לדייק","16/02/22 22:25","טו אדר א","תשפ"ב","22:25","לינקוש","(1) מה בדיוק ההבדל בין סעיף ב לסעיף ד?

(2) סעיף ה - זר ורחוק מאוד מלומר שכך התכוון התוס'.

(3) סעיף ז - רצוי להדגיש טוב יותר שזה בהערה [איתמר מצגר, בדורנו], וממש לא מבעל סדר תנאים ואמוראים...

(4) סעיף ח הוא כמו סעיף ג (אלא שנחלקו האם יש רשות לאמוראים לחלוק על המשנה מעצמם או רק בהתבסס על מקור תנאי, אך מבחינת ההבנה של חסורי מחסרא הם סוברים אותו הדבר).

(5) מה זה הספר "מראי מקומות לנושאים במחשבה"?","58","","821","True","True","False","","73","95.86.84.4","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("97995","97993","לגבי שאלתך האחרונה","16/02/22 22:42","טו אדר א","תשפ"ב","22:42","אביגדור","מראי מקומות לסוגיות במחשבה

כתובות אינטרנט נלוות:
מראי מקומות לסוגיות במחשבה","571","","821","True","True","False","","71","212.76.111.182","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("97997","97996","וזה רק בבבלי","16/02/22 23:08","טו אדר א","תשפ"ב","23:08","איתן","ותמיד יש לזכור שחסורי מחסרא היא דרכו של הבבלי, אך לא קיים בירושלמי.","123","","821","True","True","False","","58","95.86.83.74","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("98044","97996","ראה ערך 'הלכה למשה מסיני' ומהריץ חיות","20/02/22 21:22","יט אדר א","תשפ"ב","21:22","אמלתראות","ואפשר לומר שהסוגיות משלימות חד את השני, ואולי להוסיף ערך של אין בי"ד יכול לבטל דברי חבירו ובמנין וכו'","267","","817","True","True","False","","64","172.58.227.161","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("98005","97997","צריך זהירות רבה","17/02/22 12:45","טז אדר א","תשפ"ב","12:45","אביגדור","כשקובעים שמושג או ביטוי מסוים לא נמצא בירושלמי. גם גדולים שגו בזה.
לשונו של הירושלמי שונה, וקצרה יותר כידוע, והוא ממעט מאוד בהמשגות (גם בבבלי הם החלו בעיקר בדורות המאוחרים יותר), ולכן גם כשרואים ששם המושג לא נמצא בירושלמי, אין זה אומר שהירושלמי לא סובר אותו, אלא שניסח זאת אחרת.

תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ז הלכה ב:
רבן גמליאל חלוק על חכמים ועושה הלכה כיוצא בו.
קרבן העדה מסכת פסחים פרק ז הלכה ב:
רבן גמליאל חולק על החכמים. כלומר חסורי מחסרא ורבן גמליאל מתיר אמר ר' צדוק מעשה וכו' לומר דרבן גמליאל עביד כשמעתתי':

יש לכך דוגמאות רבות. אפילו אם תחפש את המושג "פסיק רישא" בירושלמי לא תמצא אותו, אבל מפרשי הירושלמי הסבירו כך בפשטות סוגיות רבות בירושלמי.","571","","820","True","True","False","","59","212.76.111.182","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("98013","98005","האם ישנו פירוש אחר בירושלמי על מתנ'?","18/02/22 02:08","יז אדר א","תשפ"ב","02:08","אריה א","","1068","","819","False","True","False","","43","79.76.30.14","0","97972","חגיגה|ז ע"ב",""),new Message("98023","98013","מחילה","19/02/22 21:52","יח אדר א","תשפ"ב","21:52","אביגדור","לא הבנתי את השאלה","571","","818","True","True","False","","59","212.76.111.182","0","97972","חגיגה|ז ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);