var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9579;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","49"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","37")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9579","0","עלות של מנחת סולת? על זה לשנות דין תורה?","02/05/11 15:24","כח ניסן","תשע&quot;א","15:24","שלמה שטרסברג","בגמרא מובא שכה&quot;ג שמת אומנם ע&quot;פ דין תורה צריך להביא את המנחה של בין הערבים משל הציבור אבל בגלל דוחק הציבור חייבו את היורשים בתשלום ורק כיוון שראו שהיורשים לא מסכימים לשלם החזירו חכמים את הדין למקורו שישלמו הציבור מתרומת הלישכה<br /><br />האמת שגם בלי הדין של &quot;אין עניות במקום עשירות&quot; נראה קצת קטנוני ומאוד לא מכובד לנסות לשנות את דין תורה בגלל עלות של מנחת סולת גם אם במקרי קיצון יעלה הדבר כמה מנחות סולת בשנה לאוצר המקדש<br /><br />במיוחד כשישנו את הכלל של אין עניות במקום עשירות הדבר ניראה מבזה למדי שמתחילים להתחשבן עם היורשין להתחשב במצבו העגום של אוצר המקדש ולממן מנחת סולת מכספם, התמהה","205","","4748","True","True","False","","1116","95.86.85.78","0","0","מנחות|נא ע&quot;ב",""),new Message("9585","9579","קנס אינה 'שינוי' דין תורה","02/05/11 16:25","כח ניסן","תשע&quot;א","16:25","דוד כוכב","נראה שהתקנה לא היתה רק עבור כהן גדול שמת, אלא יחד עם עובד כוכבים ששלח עולתו ממדינת הים למשל.<br />ובשורה התחתונה עובדה שזה הצטבר לסכום נכבד עד שהגיעו למצב של &quot;קא מידחקא לישכה&quot;.<br />השאלה היא מי הם בני האדם שיממנו, האם נאפשר לתורם 'לשכוח' את הנסכים, כך שההוצאה תיפול על משלם המיסים ללישכה, שזה אני ואתה, או שהוא יידע שגם אם הוא יצליח להשתמט, ההוצאה תיפול על בניו.","125","","4748","True","True","False","","153","31.44.143.153","0","9579","מנחות|נא ע&quot;ב",""),new Message("9588","9585","תמוה לומר קנס ומוזר לדבר על קושי כלכלי","02/05/11 16:58","כח ניסן","תשע&quot;א","16:58","שלמה שטרסברג","א. מהלשון &quot;דלגבי מיורשים&quot; נראה שמדובר רק על מנחת כה&quot;ג  ולא ביחס לכה&quot;ד      <br />   ששלח מנחתו ממנדינת הים<br /><br />ב.לא ברור מה יש לקנוס את היורשים שאביהם מת גם אם לא היה צדיק במיוחד.<br /><br />   כמו&quot;כ אם היה מדובר בקנס לא היה צריך לנמק את הדין בקשיים כלכלים של המקדש <br />   אלא כיוון דחזו דרשיעי הוו כוהנים גדולים קנסו שיביאו היורשים וכ'  ולא כך כתוב<br /><br />ג. עצם הנימוק של קושי כלכלי לקופת הציבור כשמדובר במקרה של כה&quot;ג שמת אפילו <br />   פעם או פעמים בשנה ויאלצו לשלם עלות של מנחת סולת זה לא נתפס כשמדובר בייחס <br />  לציבור<br /><br />ד. במיוחד לאור ההדרכה של אין עניות במקום עשירות הדבר ממש לא מובן ובניגוד <br />   לכללים הבסיסים במקדש","205","","4748","True","True","False","","197","95.86.85.78","0","9579","מנחות|נא ע&quot;ב",""),new Message("9591","9588","[ללא נושא]","02/05/11 21:24","כח ניסן","תשע&quot;א","21:24","דוד כוכב","לא מדובר פה בקנס כעונש, השתמשתי במינוח 'קנס' רק לומר שתקנת חכמים כזו אינה נחשבת ל'עוקרת' דין תורה.<br />אדם דואג עבור בניו לאחר מותו. כמו שמצינו למשל במסכת סנהדרין דף כט ע&quot;ב (ובב&quot;ב דף קעד ע&quot;ב) &quot;כשם שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו - כך אדם עשוי שלא להשביע את בניו&quot;. ממילא תקנה זו גורמת לכך שלא יווצר כלל מצב שלא נתרמו המנחות.<br />לא שייך לשכנע לנמק למה זה <b>אמור </b>להיות הפסד לא משמעותי, הרי מתואר שנוצרה בפועל מציאות של הפסד גדול. כך שאם זה נראה לך מוזר, כנראה שראית רק חלק מהתמונה. וכנ&quot;ל.<br />ואותה עשירות/עניות דכאן אינה עניין לשמים בלבד, היא מתגלגלת בפועל לפתחם וכיסם של שאר ישראל.<br />ולמה אפוא אתה מרחם על בני זה שלא תרם, יותר מאשר על שאר ישראל?","125","","4748","True","True","False","","127","31.44.143.153","0","9579","מנחות|נא ע&quot;ב",""),new Message("9596","9591","לעניות דעתי התקנה תמוהה ומזלזלת במקדש","02/05/11 23:52","כח ניסן","תשע&quot;א","23:52","שלמה שטרסברג","לא מדובר באדם שלא תרם אלא באדם שהביא את מנחתו בבוקר ומת באותו יום ולכן לא יכול היה להביא.  מה זה שייך לאדם עשוי שלא להשביע את בניו הוא היה שמח להביא את מנחתו גם בהמשך היום ולא ניסה לחסוך כסף ממשהו.<br /><br />הזלזול במקדש כמי שמקבץ נדבות על עלות של מנחת סולת של פעם או פעמים בשנה היא כה גדולה שהדעת מתקשה להבין תקנה שתעקור דין תורה תזלזל במקדש כדי לחסוך מספר שקלים בשנה.","205","","4748","True","True","False","","219","213.151.60.156","0","9579","מנחות|נא ע&quot;ב",""),new Message("9597","9596","לא מדובר על יום אחד","03/05/11 00:45","כט ניסן","תשע&quot;א","00:45","המכריע","בבית שני רוב הכהנים לא הוציאו שנתם. יתכן שמינו אותם סמוך ליום כיפור, ומתו מיד אחר כך ולקח הרבה זמן למנות, ורוב השנה לא היה כהן גדול וזה בא מהלשכה. ואכן תקופות ארוכות היתה שם עניות גדולה, נאנקו תחת עול יווני ורומאי, למדנו שהיתה מנורה של בעץ עד שהעשירו, יש דבר דומה על הבדלה ביין, ועל המקדש עצמו עד בנין הורדוס.<br /><br />הכלל של אין עניות וכו', הוא כשיש. שאין לנהוג בקמצנות וחיסכון. בדליתא - לא קאמרינן. <br /><br />לא הבנתי מה דיברתם קודם על קנס. היכן מוזכר דבר דומה. כתוב שמן התורה זה מוטל על הלשכה. ראו שזה גורם דחק. (אגב. תרומת הלשכה באה ממחצית השקל שזה תקציב שבנוי בערך לפי קרבנות ציבור רגילים, לא למצב של חביתין בכל יום. ואין להביאה מגבייה מיוחדת מן הציבור. ומובן ממש בפשטות מדוע אידחקה לישכה). באו חכמים והטילוה על היורשים. זה לא קנס. זה מין מילוי מקום זמני עד המינוי של החדש.","199","","4747","True","True","False","","399","95.86.98.60","0","9579","מנחות|נא ע&quot;ב",""),new Message("9606","9597","אם חלילה הובנו דברי כזילזול בחז&quot;ל אני","03/05/11 12:52","כט ניסן","תשע&quot;א","12:52","שלמה שטרסברג","לוקח את כל דברי בחזרה. לא לכך התכוונתי ואם כך היה משתמע מדברי אני מצטער<br />כל שניסיתי לתהות הוא שכפי שאני מבין את התקנה &quot;אין הצר שווה בנזק המלך&quot; כלומר הרווח הכלכלי שבתקנה  אינו מצדיק לעניות דעתי את ההפסד לכבוד המקדש ע&quot;י התקנה ולכך כוונו דברי<br /><br />יישר כוח על הדברים כאן ובאופן פרטי הדברים קצת מיישבים את ליבי אם כי קצת רחוק להניח שמונו סמוך ליוה&quot;כ ורוב השנה היה המקדש ללא כה&quot;ג ועכמ&quot;ל","205","","4747","True","True","False","","232","213.151.49.171","0","9579","מנחות|נא ע&quot;ב",""),new Message("9607","9606","למה לקחת את הדברים?","03/05/11 20:31","כט ניסן","תשע&quot;א","20:31","המכריע","השאלה עצמה לגיטימית בהחלט.<br />חז&quot;ל בהחלט מצפים מאיתנו שננסה להבין את תקנותיהם.<br />השאלה עצמה היתה מצויינת.<br />מקסימום היה מקום לנסח טיפטיפה שונה.<br />כגון לכאורה למה לא חששו חז&quot;ל שתקנה זו תיראה כחוסר כבוד לציבור ולמקדש, וכמו שמצינו אין עניות וכו'. ועל כן צריך להבין את עומק כוונתם מה ראו על ככה . וכן הלאה, כדי שלא יישמע כאילו אנחנו מבינים יותר טוב ויש לנו ביקורת עליהם.<br />מלכתחילה הניסוח לא היה חלילה לא בסדר. אבל עכשיו כשכבודו מלמד אותנו גם פרק בהלכות דרך ארץ לחז&quot;ל - תבוא עליו הברכה.<br />אבל חלילה לקחת חזרה דברי תורה מצויינים.","199","","4747","True","True","False","","142","95.86.107.216","0","9579","מנחות|נא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);