var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9414;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9414","0","קטורת מעשירה","29/04/11 02:00","כה ניסן","תשע&quot;א","02:00","המכריע","מבואר בסוגיא שאף לר' שמעון שבתמיד אם לא הקריבו של שחר בפשיעה, אותם פושעים לא יקריבו בערב, אבל בקטורת לא קנסו. והיינו דאף אם פשעו יקטירו בערב, ואף האחראי למחדל. והטעם דלא קנסו, כי בקטורת אין מצוי פשיעה לפי דלא שכיחא (פי' ב' ברש&quot;י באדם אחד), ומעשרת. במקום אחר מבואר דמהאי טעמא דמעשרת לא הניחו לאותו אדם להקטיר פעמיים, וזהו חדשים לקטורת בואו והפיסו.<br /><br />ומוכח מכאן דבר מענין. שאם אדם עלה בגורל שחרית והוא פשע ולא הקטיר, אין מניעה להכניסו לגורל של הקטרת הערב. ויתכן שאף זוכה בזה ללא גורל.<br /><br />ובדרך אגב. הרמ&quot;א מביא מנהג שהיות ומקובל שסנדקאות מעשירה, ולכן לא יתנו לאותו אדם פעמיים. אמנם הגר&quot;א כתב על זה לא ראינו סנדק מתעשר. הרב קנייבסקי שליט&quot;א שאל את אביו הקהילות יעקב, הרי אתה מקבל כל כך הרבה סנדקאות היכן העשירות? הראה לו האב את המדף עם עשרים ושנים כרכי &quot;קהילות יעקב&quot; שזכה לחבר, ואמר, זו העשירות שלי!","199","","4751","True","True","False","","1163","95.86.104.231","0","0","מנחות|נ ע&quot;א",""),new Message("9431","9414","יש פושעים ויש פושעים","29/04/11 11:40","כה ניסן","תשע&quot;א","11:40","עלי","רצוני להעיר בעניין פשיעת הכהנים.<br />הכהנים זריזים הם. אם כן איך קורה שכהן שזכה בפיס של הקרבת התמיד פושע ואינו מקריבו ? וכי ברשעים עסקינן ? אם כן בלאו הכי אינו רוצה להקריב גם בין הערביים ? אם כן מדוע השתתף בפיס ?<br />אלא ודאי מדובר בפשיעה מסוג אחר :<br />כפי שציין רש&quot;י, היו במקדש קרבנות רבים מאד להקרבה, והכהן היה טרוד כ&quot;כ בהקרבה של קרבנות אחרים עד כי &quot;שכח&quot; שעליו להקריב את התמיד. ולכאורה הדבר מפליא מאד, הרי התמיד קודם בזמן לכל הקרבנות ואיך קורה שהכהן שוכח בפשיעה דבר כזה ?<br />מנסיוני כרופא שעבד בחדר מיון כמה שנים, לעתים העומס עצום ופשוט אי אפשר להספיק לעשות כל מה שנדרש ויש צורך לפעול לפי סדרי קדימויות. להחליט מה קודם למה. לעתים חיי אדם תלויים בכך ( ל&quot;ע ). <br />וקורה שמבקשים ממך לעשות פעולה מסויימת באופן אישי, וקשה לסרב ולדחות אותה מפני פעולה אחרת חשובה יותר, בשל הרצון שלא לפגוע במבקש מפני חשיבותו או קרבתו האישית. אי הסירוב במקרה שכזה עלול להיות פשיעה !<br />אני משער שמקרים דומים קרו גם בבית המקדש והם הרקע לפשיעת כהנים המדוברת.<br />מזה יש ללמוד לקח, שלעתים במצבים מסויימים צריך לדעת גבולות וסדרי קדימויות וצריך לדעת לסרב ולא להיות טוב בלי גבול כי גם בזה עלולה להיות פשיעה !","209","","4751","True","True","False","","209","212.117.142.227","0","9414","מנחות|נ ע&quot;א",""),new Message("9434","9431","לגבי הפשיעה","29/04/11 12:58","כה ניסן","תשע&quot;א","12:58","המכריע","אני מסכים גם כן שבודאי לא מדובר על פשיעה במזיד. ברור שבגמרא פשיעה היא מילה נרדפת לרשלנות פושעת. ואכן סביר מאד שאחת הסיבות יכולה להיות העומס. נדמה לי שגם רופא עלול לפעמים לטעות לא רק בגלל העומס, אלא מתוך עייפות  אישית הוא שכח לבדוק משהו וכדומה. ייתכן גם כהן עייף או מבולבל וכדומה. לגבי התמיד של שחר זו שאלה מעניינת שהוא הראשון וקשה קצת לשכוח. יותר סביר שזה נפל בין הכיסאות, כלומר היה נדמה לכהן שזה כבר נעשה וכדומה.<br /><br />לגבי הדבר השני. רציתי לחזק בסיפור אישי ששמעתי מיהודי אחד שרצה לפתוח גמ&quot;ח גדול, והתייעץ עם החזון איש שאמר לו שלא ינהל את הגמ&quot;ח בעצמו, מפני שהוא מידי עדין, ולא יידע לסרב להלוות למי שאסור להלוות ולתבוע בתקיפות כשצריך וכן הלאה. והדבר פשוט שאדם שנעתר לבקשת הזולת רק מפני  אי הנעמות לסרב, זה גם בלאו הכי מאבד את רוב הערך שבמעשה. החכמה היא אם אתה חזק ויודע גם להגיד לא, אתה לא סמרטוט, אלא אתה מקבל על עצמך מתך ערכיות, אזי המעשה שוה. ועל כך ממליצים; ה' עוז לעמו יתן ואחר כך ה' יברך את עמו בשלום. כלומר תעשו שלום למרות העוז, זה שלום ערכי, ולא שלום הבא רק מתוך החולשה, כי זה לא באמת קשור למידת השלום הנעלית.","199","","4751","True","True","False","","175","31.44.140.43","0","9414","מנחות|נ ע&quot;א",""),new Message("9436","9431","יישר כח","29/04/11 13:05","כה ניסן","תשע&quot;א","13:05","דוד כוכב","פירש הגר&quot;א בישעיהו ה, ט' ש&quot;טוב&quot; הוא טוב לבריות - בין אדם לחברו.<br />ומכאן יוצא לנו הביאור לדברי אבא גוריין איש צדיין משום אבא גוריא במסכת קידושין דף פב ע&quot;א: &quot;<b>טוב </b>שברופאים לגיהנם&quot;. ומדובר ברופא המתחסד עם חבריו (או עם הממונים עליו) במקום למלא את שליחות קדשו ויעודו.","125","","4751","True","True","False","","110","212.76.97.73","0","9414","מנחות|נ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);