var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=93821;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("93821","0","הדיון בעישון, מפני מה רב ורב הונא אוסרים","24/09/21 16:41","יח תשרי","תשפ"ב","16:41","אלון","יש לי שאלה מדף כב ע"ב למטה.
"איבעיא להו מהו לעשן רב ירמיה בר אבא אמר רב אסור ושמואל אמר מותר רב הונא אמר אסור מפני שמכבה אמר ליה רב נחמן ונימא מר מפני שמבעיר א"ל תחלתו מכבה וסופו מבעיר"
לשאילת רב נחמן , "ונימא מר מפני שמבעיר", יש לכאורה תרוץ פשוט מאוד. מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך. זה לכאורה כל כך פשוט , שהייתי חושב להסביר שהוא שואל קצת בציניות , שלדעת רב נחמן צריך להתיר כדעת שמואל , וכשם שאין לאסור משום מבעיר כך אין לאסור משום מכבה. אבל לפי זה ממש לא מובן מה ענה לו רב הונא תחילתו מכבה וסופו מבעיר.
אשמח אם יהיה למישהו הסבר.
מועדים לשמחה","724","","946","True","True","False","","390","212.76.108.55","0","0","ביצה|כב ע"ב",""),new Message("93822","93821","הסבר הלח"מ","24/09/21 17:19","יח תשרי","תשפ"ב","17:19","אבי גרינבלט","אמוראים אצלנו סוברים כשיטה המובאת בפסחים ה,ב שאין אומרים 'מתוך' וגם מבעיר אסור מה"ת אם לא נעשה לצורך א"נ ממש.","539","","946","True","True","False","","91","77.127.10.146","0","93821","ביצה|כב ע"ב",""),new Message("93826","93821","לענ"ד","24/09/21 18:12","יח תשרי","תשפ"ב","18:12","יחיה","ההסבר מבואר בלשון רש"י: מחלוקת לגמר - כשאסרו חכמים לא אסרו אלא כשמניחו כדי לגמר בו כלים... דלאו להנאת הגוף הוא, אלא להכשיר כלים, אבל מניח לבונה על גבי גחלים להריח ריח - מותר, שהנאת הגוף הוא, ולאוכל נפש דמי, והשתא למאי דקאמר רב אסי, לא הוי טעמא דרבנן משום דבר השוה לכל נפש כדפרישית לעיל, אלא משום דלקשוט כלים הוא מכוין, ולקמן הדר ביה מחמת קושיא... מחלוקת להריח... ורבנן אסרי, דבעינן דבר השוה לכל נפש. מהו לעשן - פירות בעשן בשמים, לקלוט טעם הבושם. אסור - דתפנוק יתירא הוא, ואין שוה לכל נפש אלא לאיסטניס, ובהאי עשן איכא אב מלאכה, כדמפרש רב הונא טעמיה מפני שהוא מכבה הגחלים כשנותן אבקת הבשמים עליהן. ושמואל אמר מותר - דאוכל נפש הוא וראוי אף לעניים אלא שאינו מצוי להם, ודמי לנזדמן לו צבי ביום טוב, כדאמרינן בכתובות. מפני שמכבה - כדפרישית אינו שוה לכל נפש, לפיכך אסור לעשות אב מלאכה בשבילה. ונימא מר מפני שמבעיר - הבשמים, שגם זה אב מלאכה. אמר ליה תחילתו מכבה וסופו מבעיר - ותרוייהו הוו ביה, ואנא קמא קמא נקטי. על גבי גחלת אסור - דאיכא מכבה ומבעיר... רבא אמר על גבי גחלת נמי מותר - כשמואל, דאוכל נפש הוא עשון פירות זה, ושוה לכל נפש, ואי משום כבוי והבערה ואולודי ריחא - מידי דהוה אבשרא אגומרי, דאיכא כל הני, ושרי...

המשמעות ש"מתוך" לא שייך רק כשדומה לאוכל נפש, שווה לכל נפש, בין מכבה ובין מבעיר.","1493","","946","True","True","False","","100","188.120.128.115","0","93821","ביצה|כב ע"ב",""),new Message("93831","93822","שאילת רב נחמן ונימא מר","25/09/21 21:50","יט תשרי","תשפ"ב","21:50","אלון","זה הסבר מצוין. לכאורה לפי זה אפשר להציע הסבר מחודש בדברי רב נחמן.
רב הונא סובר כרב שאסור לעשן ומסביר את טעמו מפני שמכבה.
רב נחמן אולי סובר כשמואל שמותר לעשן. אולי בגלל שהוא סובר "מתוך" לגבי כיבוי כשיש בזה קצת צורך יום טוב. לכן הוא שואל את רב הונא לשיטתו , אם אתה לא סובר "מתוך" כמו רבי עקיבא בפסחים דף ה , אז תגיד שאסור גם משום מבעיר. (ואם לא הזכרת מבעיר, כנראה אתה מודה בדין "מתוך" אז גם כיבוי אין כאן כדברי שמואל).
על זה עונה לו רב הונא , אין הכי נמי, אכן אני לא סובר "מתוך" וחייב גם משום מבעיר.","724","","945","True","True","False","","66","109.64.240.14","0","93821","ביצה|כב ע"ב",""),new Message("93830","93826","דין מתוך","25/09/21 21:37","יט תשרי","תשפ"ב","21:37","אלון","המקור לדין מתוך הוא המשנה בדף יב, שם בית הלל מתירים להוציא קטן לולב וספר תורה. כל זה לא דומה לאוכל נפש. רשי אצלינו לא הזכיר את דין מתוך. על זה שאלתי מדוע. התשובה הנראית היא מה שהביא ר' אבי גרינבלט בשם הלחם משנה.","724","","945","True","True","False","","49","109.64.240.14","0","93821","ביצה|כב ע"ב",""),new Message("93833","93830","הרי רש"י מציין לכתובות ז, א","25/09/21 23:35","יט תשרי","תשפ"ב","23:35","יחיה","רב יהודה שרא למיבעל בתחלה ביום טוב... רב פפא משמיה דרבא אמר: ביום טוב שרי, בשבת אסור. א"ל רב פפי לרב פפא: מאי דעתיך? מתוך שהותרה חבורה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך, אלא מעתה, מותר לעשות מוגמר ביום טוב, דמתוך שהותרה הבערה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך! אמר ליה, עליך אמר קרא: אך אשר יאכל לכל נפש, דבר השוה לכל נפש. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אלא מעתה, נזדמן לו צבי ביום טוב, הואיל ואינו שוה לכל נפש, ה"נ דאסור למשחטיה! אמר ליה: אנא דבר הצורך לכל נפש קאמינא, צבי צריך לכל נפש הוא.

מפורש שלא אומרים "מתוך" כי אם בדבר שווה לכל נפש!","1493","","945","True","True","False","","69","188.120.128.115","0","93821","ביצה|כב ע"ב",""),new Message("93836","93833","יישר כוחך","26/09/21 19:41","כ תשרי","תשפ"ב","19:41","אלון","מה שמוזכר במוגמר במסכת כתובות לכאורה כמו אצלינו שזה לגמר בבגדים שזה רק למפונקים ממש, ואין סברא לומר בזה מתוך, כי זה באמת לא צורך יום טוב מובהק. לגבי עישון פירות , הסברא לא לומר מתוך קשה, גם אם מדובר למפונקים, סוף סוף זה אוכל נפש. רש"י שולח לכתובות בהסבר דברי שמואל המתיר לעשן.
אבל מן הסתם ההסבר שלך גם מתקבל.","724","","944","True","True","False","","54","109.64.240.14","0","93821","ביצה|כב ע"ב",""),new Message("93839","93836","ברש"י הרי מפורש","27/09/21 03:05","כא תשרי","תשפ"ב","03:05","יחיה","מהו לעשן - פירות בעשן בשמים, לקלוט טעם הבושם. אסור - דתפנוק יתירא הוא, ואין שוה לכל נפש אלא לאיסטניס, ובהאי עשן איכא אב מלאכה, כדמפרש רב הונא טעמיה מפני שהוא מכבה הגחלים כשנותן אבקת הבשמים עליהן...

הדבר ברור שמתכוון לבאר טעם מי שאוסר, מפני שאין שווה לכל נפש, שממילא אין מתוך. לא רואה אפשרות אחרת, כל שנוגע לפירוש רש"י כאן.","1493","","943","True","True","False","","62","188.120.128.115","0","93821","ביצה|כב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);