var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=93737;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("93737","0","2הערות","16/09/21 23:43","י תשרי","תשפ&quot;ב","23:43","איתןן","טז: למרות שהיה עיוור, ושונה משניות לפני שמואל (אז הוא ת'ח) ועל פעמיים(עדיין לא 3 -חזקה) ששכח לערב שנקרא פושע! ולא התיק משום עונג שבת ושמחת חג (היה עצוב בר'ה) <br />האם לא היה יותר מדי קשה איתו?  אולי רצה להרתיע אחרים.<br /><br /> ולמה הגמ' לא ענתה האם צריך דעת של השכן לערוב תבשילים משום  'זכין לאדם שלא בפניו'? אלא מכמה סיפורים שרבנים התירו לבני עירם לערב למי ששכח. עדיין מאיפה היסוד להיתר שלהם","669","","959","True","True","False","","333","147.161.8.111","0","0","ביצה|טז ע&quot;ב",""),new Message("93740","93737","[ללא נושא]","17/09/21 01:00","יא תשרי","תשפ&quot;ב","01:00","אור חדש","א: אין שום דרך להבין הנהגה חינוכית ע&quot;ס שורה בודדת בגמרא, ברור לכל מחנך שלכל אדם תהיה הנהגה שונה ובאותתו אדם תשתנה מהיום למחר, לכן אנו מניחים שהיה קשה בדיוק לפי הנצרך באותו מקום ושעה אך הערתך נכונה לאדם אחר וזמן שונה<br /><br />יש בעיה עקרונית בערוב של אדם אחר, הרי אם תבין למה בכלל תיקנו ערובי תבשילין יקשה בעיניך איך זה עובד וכ&quot;ש שלא תבין איך עובד לטובת אחרים, ובטח שלא מידיעתם","458","","958","True","True","False","","63","77.139.145.160","0","93737","ביצה|טז ע&quot;ב",""),new Message("93769","93737","רש&quot;י","19/09/21 20:16","יג תשרי","תשפ&quot;ב","20:16","יחיה","לדידך אסור - שאין דעתי על המזידין והפושעים, <b>שאינם חרדים לדברי חכמים</b>.<br />מדובר ב&quot;פַּשרן&quot;! הוא שוכח פעם אחת, ושוב שוכח פעם נוספת? כן נראית יראת שמים?!<br /><br /><br />&quot;ולמה הגמ' לא ענתה האם צריך דעת של השכן לערוב תבשילים משום 'זכין לאדם שלא בפניו'? אלא מכמה סיפורים שרבנים התירו לבני עירם לערב למי ששכח. עדיין מאיפה היסוד להיתר שלהם&quot;?<br /><br />לא מדובר בקניינים ממוניים, בשביל שיֵאמר זכין לאדם... אלא השאלה היא על התקנה, מה התכוונו המתקנים ומה לא, מה נכלל בתקנה ומה לא.<br />על כך ישנן ראיות ממעשי הרבנים ומנהגם בדבר.","1493","","956","True","True","False","","45","188.120.128.192","0","93737","ביצה|טז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);