var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9312;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9312","0","עניניי דיומא בדף מז, ועל "אסרו חג"","26/04/11 00:53","כב ניסן","תשע"א","00:53","המכריע","א. כבשי עצרת וכו'. כל הדף עוסק בשתי הלחם וכבשי העצרת. בזמן שאנו סיימנו עם פסח וסופרים בציפייה לעצרת, התחנה הבאה שלנו.

ב. למרות ששתי הלחם חמץ, הצליח "סל המצות" של איל נזיר להידחק לדף של שביעי של פסח.

ג. פסח קודם חצות, בעמוד ב'. ויותר מכך, פסח לאחר זמנו, כלומר קרבן פסח שלא הוקרב ונותר לאחר הפסח. אם כי הכוונה לאחר י"ד ניסן, בכל אופן זה הדף שמעביר אותנו מחג הפסח לזמן שאחריו.

ואיידי דעסקינן במעבר מפסח לימי החולין, אולי כדאי לומר מספר מילים בנושא. כשנוחתים מזמן מרומם, אם "סוגרים" לגמרי, לא נשאר הרבה מהקדושה לימי החולין. אם קושרים קצת את הרוממות של החג ליום הבא, יש סיכוי להמשיך מן הקדושה לימי החולין. ודרשו בספרים הקדושים שאכן זהו עניינו של "אסרו חג", היום שלמחרת החג, אסירת וקשירת החג ליום הבא. כל העושה איסור לחג מעלה עליו הכתוב וכו'. כשקושרים את החג לתוך החולין יש לזה כח לקדש את כל החולין.

יצויין שזו מעלתם הגדולה של ישראל, להבדיל מן העמים שיש להם אולי רגש רוממות בעת תיפלתם וכדומה, אבל אין להם שום קידוש החולין. הרב מפוניבז' סיפר שכשהוא היה ציר בסיים הפולני, תורגם הקיצור שולחן ערוך לפולנית, ואחד מחברי הבית האנטישמיים הקריא במליאה את הלכות בית הכסא, לקול רעמי צחוק כל הנוכחים. הרב ביקש את רשות הדיבור והסביר שזה כל המיוחד ביהדות, אין שטח הפקר! ההלכה היהודית מדריכה את האדם בכל מצב. ואפילו הגויים הגרועים שבחבורה הבינו ובאו לחזק את ידיו לאחר דבריו.

ידוע שאנו מתחילים את הקידוש עם המילים "יום הששי" למרות שזה סיום הקטע הקודם. והטעם לפי שיש בראשי התיבות "יום הששי ויכולו השמים" שם הויה. אמר הרב קוק, מענין שאין שם הויה בכל פרשת הבריאה, ודוקא המקום בו יש רמז לשם הויה, הוא בדיוק בחיבור בין ששת ימי המעשה לשבת, ללמדך שעיקר גילוי כבוד ה' הוא בחיבור החולין אל הקדש, בהמשכת קדושה לתוך החול. אשרי אדם יעשה זאת.

קיץ בריא פורה ומוצלח לכולם!","199","","4755","True","True","False","","1098","95.86.108.60","0","0","מנחות|מז ע"א",""),new Message("9321","9312","יישר כח! גם לך.","26/04/11 11:06","כב ניסן","תשע"א","11:06","student","","177","","4755","False","True","False","","107","84.229.7.55","0","9312","מנחות|מז ע"א",""),new Message("9346","9312","שאלה הקטנה","27/04/11 03:07","כג ניסן","תשע"א","03:07","משיב מאורות דף היומי","מישהו יודע למה הרמ"א הביא את דין אסרו חג רק בהל' פסח?

רמ"א הלכות פסח סימן תכט סעיף ב

ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא (יד) ח אסרו חג, (גמרא ורש"י פרק לולב).

אולי כי זה בא לפני יו"ט ולפני סוכות?","142","","4754","True","True","False","","858","82.242.204.206","0","9312","מנחות|מז ע"א",""),new Message("9523","9312","הערה קטנה לגבי קידוש,","01/05/11 17:57","כז ניסן","תשע"א","17:57","ביינישית","אבי מורי נוהג (כליטוואק אמיתי) להתחיל מתחילת הפסוק, שהרי איפה שמשה רבנו לא הפסיק, למה שנפסיק אנחנו? ומקדש החל מ"וירא א-לוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי..."

שמעתי במשך חיי עוד מעט אנשים שנוהגים כך אבל אני לא יודעת הרבה על מקור המנהג, מלבד ההגיון....","141","","4750","True","True","False","","147","212.235.59.51","0","9312","מנחות|מז ע"א",""),new Message("9626","9312","ענייני פרשת השבוע בדף נו - בעלי מום.","05/05/11 00:02","א אייר","תשע"א","00:02","איתן","והפסוק הוא מהפרשה "תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו".","123","","4746","True","True","False","","226","212.76.123.67","0","9312","מנחות|מז ע"א",""),new Message("9389","9346","השאלה לא ברורה הרי פסח הוא המועד הראשון","28/04/11 13:20","כד ניסן","תשע"א","13:20","שלמה שטרסברג","לכן האזכור של אסרו חג הגיוני שיבוא בפעם הראשונה בהלכות פסח.","205","","4753","True","True","False","","192","95.86.82.120","0","9312","מנחות|מז ע"א",""),new Message("9536","9523","יתר על כן","01/05/11 20:58","כז ניסן","תשע"א","20:58","דוד כוכב","יש האומרים בהכנסת ספר תורה להיכל את הפסוק השלם (במדבר ט, כג) עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' שָׁמָרוּ עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה (סידור אוצר התפלות בשם הגר"ח מוואלוזין).","125","","4750","True","True","False","","111","31.44.143.153","0","9312","מנחות|מז ע"א",""),new Message("9545","9523","מנהג ידוע","01/05/11 23:50","כז ניסן","תשע"א","23:50","המכריע","גם אני נוהג כן. (וכמי שמנסה ליהנות מכל העולמות אני אומר גם לשם יחוד וכו' הריני מוכן ומזומן לקיים מ"ע של קידוש ואח"כ מתחילת הפסוק), במשנה ברורה יש משהו דומה לגבי קידוש של שחרית לא להתחיל על כן ברך אלא לפחות כי ששת ימים. ולגבי הפסוק שהביא ר' דוד, יש דרך יותר קצרה "ויסעו בראשונה על פי ה' ביד משה".","199","","4750","True","True","False","","169","95.86.92.183","0","9312","מנחות|מז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);