var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92987;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","42"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","22"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","14")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92987","0","ואף אחד לא תוהה על פירושו התמוה של רש&quot;י?","22/08/21 18:00","יד אלול","תשפ&quot;א","18:00","Almuaddib","גדולים חוטפים אתרוגים מידיהם של ילדים רכים, ואוכלים להם אותם?<br /><br />וכל זה, בגלל אגדה במדרש?<br /><br />הרמב&quot;ם בפירושו למשנה, הרא&quot;ש, בעלי התוספות...  כולם-כולם קוראים את המשנה שהילדים עצמם שומטים את הלולב-הדס-ערבה, ואוכלים את אתרוגיהם. פירוש זה גם תואם את הדיון בין רבי יוחנן ור&quot;ש בן לקיש בדף שלנו. רק רש&quot;י - וההסבר המוזר אודות אותה אגדה - בגללה פירוש כל כך מוזר?<br /><br />מדוע, לדעתכם, נדחק רש&quot;י לפירושו זה?","107","","997","True","True","False","","427","77.127.193.225","0","0","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93001","92987","ההסבר אינו מופיע בכתב היד של פירש&quot;י","22/08/21 20:03","יד אלול","תשפ&quot;א","20:03","עלי","ושמא גרס במשנה נוסח משובש : שומטין מיד תינוקות את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן","209","","997","True","True","False","","99","77.127.37.245","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93006","92987","כבר היינו בסרט הזה <img src='/icon/4.gif'>","22/08/21 20:31","יד אלול","תשפ&quot;א","20:31","אלף בית רשי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=33729<br /><br />והאם מדרש זה משהו של מה בכך?","278","","997","True","True","False","","121","174.250.12.11","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93053","92987","איך גורסים מיד &quot;תינוקות&quot; או &quot;התינוקות&quot; ?","23/08/21 11:56","טו אלול","תשפ&quot;א","11:56","מרדכי דב זינגר","לכאורא זה תלוי גם בזה","807","","996","True","True","False","","59","212.76.113.171","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93102","92987","הנה דברי הרמב&quot;ם בפירוש משנה זו","24/08/21 10:09","טז אלול","תשפ&quot;א","10:09","Almuaddib","<span class='bordeaux'><b>ר' יוחנן בן ברוקה יקול כפות תמרים אחת ללולב ואחת למזבח. ולא יג'וז אכל אלאתרוג בשביעי לאן אלאצל ענדנא מנד' חרמת בעץ' אלנהאר חרמת כלה, ולד'לך קאל התינוקות אלד'ין לא יתחרון פי אלחלאל ואלחראם. ואין הלכה כר' יוחנן בן ברוקה.</b></span><br /><br />ובתרגום לעברית:<br /><br />רבי יוחנן בן ברוקה אומר &quot;כפות תמרים&quot; - אחת ללולב ואחת למזבח. ולא הותר לאכול את האתרוג בשביעי, כי העיקר אצלנו כי מה שנאסר לחלק מהיום - נאסר לכל היום כולו. ולכן אמר &quot;התינוקות&quot; - אשר אינם מקפידים במותר ובאסור. ואין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה.<br />.<br />הנה כי כן, בפשטות מסביר הרמב&quot;ם כך את דברי המשנה - כפירוש אותו מזכיר רש&quot;י - אך דוחה אותו לטובת המדרש.","107","","995","True","True","False","","74","176.228.77.205","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93116","92987","הענין הוא","24/08/21 13:48","טז אלול","תשפ&quot;א","13:48","אור חדש","שכאן רש&quot;י לא מסתמך על 'מדרש אגדה' אלא על פרשנות של חכם שלתפיסתו היה תנא בעצמו למשנתנו, זה שבמקרה דברי התנא הובאו בתוך קובץ מדרשי לא משנה מבחינתו<br /><br />&quot;<span class='bordeaux'><b>הלך ושמט אתרוגין מיד התינוקות</b></span> <b>כדתנן תמן </b><span class='bordeaux'><b>מיד התינוקות שומטין</b></span> כו' &quot;<br /><br />רש&quot;י הבין שזה חלק מהמדרש שנאמר ע&quot;י תנא ולכן מהווה את הפרשנות המוסמכת ביותר לפירוש משנתנו, למעשה אפילו עם עדיפות על אמוראי הסוגיה<br />לכן דחה ההסבר הפשוט יותר אף שהיה מוכר לו מרבותיו<br /><br />אומנם אם שמים לב לשינוי הלשון ורגילים ללמוד המקורות הקדומים בשים לב לכך שיש בהם לעיתים תערובות מתקופות שונות עד כדי דברי ראשונים שנכנסים לגוף הסוגיה מתברר ששיטת רבותיו של רש&quot;י (וכל יתר הראשונים) וודאי עדיפה כאן, והראיה מהמדרש אינה דברי תנא שבא לפרש המשנה אלא הערת אגב של מגיה מאוחר שניסה להסביר כיצד ייתכן שחסיד גזל תינוקות ועשה זאת בצורה מאולצת למדי","458","","995","True","True","False","","76","147.236.159.194","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93533","92987","תשובה ועוד","01/09/21 16:29","כד אלול","תשפ&quot;א","16:29","אליעזר מ ש","קודם נשאל מה הטעם למנהג הזה, ולמה לשמוט הלולב לקרקע. ונראה לומר, שכיון שהילדים עמדו שם הרבה זמן, והם רעבים, אנו רוצים שיטעמו משהו עכשיו לשם בריאותם. והיות והתינוק עלול לחשוש לשמוט הלולב מידו, הגדול שומטו מידו בדרך שמחה, ואומר לו לאחוז את האתרוג בשתי ידיו ולאכול ממנו. וגם הגדול לוקח חלק מהאתרוג ואוכל, כדי לא לתת לקטנים הרגשה שהם עברו על משהו.","610","","987","True","True","False","","63","199.203.37.197","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93010","93006","המילה &quot;מיד&quot; במשנה היא דו משמעית","22/08/21 21:06","יד אלול","תשפ&quot;א","21:06","אלעד סטופל","משמעות אחת - ציון זמן הפעולה<br />משמעות שניה - ציון מקום<br />כיון שלכאורה ניתן היה להמתין עד אכילת האתרוגים והדבר לא היה חייב להיעשות באופן מיידי, יתכן שרש&quot;י מעדיף שלא להסביר בדרך זו ומעדיף להסביר המילה מיד כפשוטה כלומר תיאור מקום<br />אם כך הוא הדבר קשה להסביר מדוע התינוקות משמיטים האתרוגים שכן אם הם רוצים לאכול אותם אזי האתרוגים בידיים שלהם ושיאכלו ואין צורך שישמיטו אותם מידיהם<br />לכן נראה לי שרש&quot;י מסביר כפי שמסביר","282","","997","True","True","False","","66","213.151.56.197","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93128","93006","חבל שהקוראים לא מסתכלים את הדיון שם","24/08/21 18:37","טז אלול","תשפ&quot;א","18:37","אלף בית רשי","ציינתי שזה המקום היחיד במשניות שנפתח משפט במילה &quot;מיד&quot; , וזה הכרח פירושו של רש&quot;י הנסמך גם על מדרש כפי הנראה לעיניניו וגם אם זו תוספת מאוחרת ברש&quot;י הצגת המדרש לראיה איננה מענינינו כי כך או כך הפשט של רש&quot;י ברור וכפי שתוספות עצמו מביאו, וכן רש&quot;י גם כן התייחס לפשט השני שהכוונה לאלתר ולא קיבלו וחלק זה מופיע בכתב יד,<br />אז מה לנו כל הפילפול הארוך בברירות פירושו של רש&quot;י? ומה משנה לנו כרגע מקורותיו? האם אנחנו אמורים לפסוק ולקבל פירוש אחר מרש&quot;י? כשתוספות בעצמם למרות תמיהתם במקום זה הרי שאין הם חולקים ואף מסיקים מכך מסקנה הלכתית הלה דבר הוא!","278","","995","True","True","False","","68","96.20.220.141","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93021","93010","עשית סלט ובלבלת. מיד - לאלתר, או מתוך יד","22/08/21 21:51","יד אלול","תשפ&quot;א","21:51","Almuaddib","אלו הן שתי הקריאות האפשריות.<br />או 'מיד' - תיאור זמן. באופן מיידי, או מיד - מתוך ידיהם של ילדים.<br /><br />אבל התינוקות לא שומטים את האתרוגים, כפי שכתבת. במשנה כתוב שהם שומטים את <b>לולביהם</b>.<br /><br />ולכן מה שכתבת כהסבר לדברי רש&quot;י, אינו נכון.","107","","997","True","True","False","","75","77.127.193.225","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93022","93021","במחילה מכ&quot;ת... הבנתי בדברי המשנה שהשמטת","22/08/21 22:01","יד אלול","תשפ&quot;א","22:01","אלעד סטופל","הלולבין היא זו שמאפשרת אכילת האתרוגים<br />לולב כולל גם האתרוג.","282","","997","True","True","False","","54","213.151.56.197","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93060","93053","בכתב יד קאופמן","23/08/21 14:50","טו אלול","תשפ&quot;א","14:50","אבישי סט","כתוב מיד התינוקות- דהיינו לפי מה שאתה אומר מסתדר לשיטת רש&quot;י(ואולי זה באמת היה הנוסח שלו וכך היה צריך רש&quot;י לדחוק ולומר). בכל זאת אפשר לומר גם מיד התינוקות שומטים לגבי התינוקות ולא שלוקחים מהם","1572","","996","True","True","False","","77","109.160.134.248","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93071","93053","אשרי תמימי דרך","23/08/21 23:24","טו אלול","תשפ&quot;א","23:24","יחיה","&quot;גדולים חוטפים אתרוגים מידיהם של ילדים רכים, ואוכלים להם אותם?<br />וכל זה, בגלל אגדה במדרש?&quot;<br /><br />לשונות אלה הם דברי מינות ושטות!!<br />רש&quot;י גופו מבאר: <b>ואין בדבר לא משום גזל, ולא משום דרכי שלום, שכך נהגו מחמת שמחה</b>!<br />הזלזול במדרש אגדה, היא אפיקורסות וכפירה.","1493","","996","True","True","False","","65","141.226.162.158","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93098","93071","נכון שצריך לדעת שהמדרש זה אדמת קודש","24/08/21 08:07","טז אלול","תשפ&quot;א","08:07","מרדכי דב זינגר","אבל יש כאן שאלה שצריך לתת עליה את הדעת<br /><br />א. עלי אומר שבכ&quot;י לא מופיע המדרש הזה ברש&quot;י<br />ב. נניח שכן. יש כאן צע&quot;ג<br />הרי שבמפורש, אליבא דשני האמוראים, 'מיד' זה מייד, תיכף ומייד. <br />ומדוע רש&quot;י מסביר כפי שמסביר?<br />וכי ר&quot;י ור&quot;ל לא ידעו מדרש זה ?<br /><br />(יתכן שלא ידעו - אפילו ברייתות לא תמיד האמוראים ידעו)<br /><br />תורה היא וללמוד אנו צריכים.<br /><br />ייש&quot;כ","807","","995","True","True","False","","86","212.76.113.171","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93101","93071","אז כל אלו שחלקו על רש&quot;י היו מינים?","24/08/21 09:46","טז אלול","תשפ&quot;א","09:46","Almuaddib",".<br /><br />שמא גם רבי יוחנן וריש לקיש היו מינים לשיטתך?","107","","995","True","True","False","","73","176.228.77.205","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93107","93071","בענייני המחויבות לאגדות ומדרשים","24/08/21 11:21","טז אלול","תשפ&quot;א","11:21","אביגדור","(בלי קשר לשאר הדיון)<br /><br />אנציקלופדיה תלמודית כרך א, [אגדה] טור קלב<br />ד. אין למדין מאגדה. דברי אגדה אינם כדברי שמועה ודבר הלכה, אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כדבר האפשר56, ואומדנא הם57, לפיכך אין סומכין עליהם58, וכלל הוא אין סומכין על אגדה59, ואמרו אין למדים מן האגדות60, ואין לך ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת61 ואין מביאים ראיה מאגדה62, ואין מקשין באגדה63. <br />(מקורותיהם מרב שרירא גאון והרס&quot;ג ור&quot;ש הנגיד)<br /><br />המאירי גם כתב שבענייני אגדה איננו מחויבים גם ל&quot;תיובתא&quot; שבגמרא (שבת נו: לגבי האם יש מיתה בלא עוון).<br /><br />לשונות של זלזול בוודאי לא מתאימות בשום מקום (גם לא ראיתי לשונות כאלה כאן), אבל להימנע מלקבל דברי אגדה - מקובל אצל הגאונים.","571","","995","True","True","False","","86","213.151.52.230","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93552","93071","כמצורף מעשה הגר&quot;א ז&quot;ל","01/09/21 23:17","כד אלול","תשפ&quot;א","23:17","יחיה","","1493","pdf","987","False","True","False","","97","141.226.162.158","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("93099","93098","לשם הדיוק","24/08/21 08:58","טז אלול","תשפ&quot;א","08:58","עלי","אין אדם מתהדר בידע שאין הוא מקורו. העובדה שהפירוש אינו מופיע בכתב היד של פירוש רש&quot;י ראיתיה בפירוש המשנה של ספראי למשנת א&quot;י למסכת סוכה על אתר יעויין שם. אני לא בדקתי את הדברים וגם אין לי שום גישה לכתב היד כך שמי שרוצה יצטרך לבדוק זאת בעצמו אך חזקה עלי שפרופ' נכבד כספראי לא יכתוב דברים שאינם בדוקים.","209","","995","True","True","False","","76","84.110.114.29","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93137","93098","לענ&quot;ד","24/08/21 21:34","טז אלול","תשפ&quot;א","21:34","יחיה","לק&quot;מ, אע&quot;ג שעלי צודק, רש&quot;י אינו מביא מדרש זה, הרי המדרש קיים, ובהחלט אפשר שרש&quot;י הכיר אותו.<br /><br />בעניין האמוראים, לא הבנתי, הרי רש&quot;י גופו מבאר דבריהם לפי פירושו דווקא: אורחא דמילתא - <b>שאין דרך לשמוט מיד הגדולים את אתרוגיהם</b>...","1493","","995","True","True","False","","48","141.226.162.158","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93103","93101","לא זה מה שהוא אמר","24/08/21 10:22","טז אלול","תשפ&quot;א","10:22","מרדכי דב זינגר","הרי עוד ראשונים ובראשם הרע&quot;ב ראו כאן <b>שני פרושים</b><br />הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִים אֶת לוּלְבֵיהֶן. הַגְּדוֹלִים שׁוֹמְטִים לוּלְבֵי הַתִּינוֹקוֹת מִיָּדָן שֶׁל תִּינוֹקוֹת: <b>וְאוֹכְלִים. הַגְּדוֹלִים אֶתְרוֹגֵיהֶן שֶׁל תִּינוֹקוֹת.</b> וְאֵין בַּדָּבָר מִשּׁוּם גֶּזֶל , שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ מִשּׁוּם שִׂמְחָה. <br />פֵּרוּשׁ אַחֵר,<b> הַתִּינוֹקוֹת מַשְׁלִיכִים לוּלְבֵיהֶן מִיָּדָם</b>  וְאוֹכְלִים אֶתְרוֹגֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִי, <br />אֲבָל הַגְּדוֹלִים אֵין אוֹכְלִים אֶתְרוֹגֵיהֶן כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, דְּכֵיוָן שֶׁהֻקְצָה  לְמִצְוָה לְמִקְצָת הַיּוֹם, הֻקְצָה לְכֻלּוֹ: <br /><br />הבעיה היא בניסוח שלך... שלנו<br />שנשמע ממנו צליל זלזול ברש&quot;י <b>שהביא הגדה ממדרש.</b><br />לצערי גם לי זה קורה לפעמים כגודל אי ההבנה והתמיהה וההשתוקקות להבין את דבריהם ז&quot;ל.<br /><br />לפעמים מרוב התמיהה והפליאה והריתחא דאורייתא בדברי חז&quot;ל והראשונים אנו (אני בכא&quot;פ) שואלים <b>עליהם</b> במקום לשאול את <b>עצמי</b>. <br />שאנו מרגישים שאנו נמצאים באותו בימ&quot;ד <br /><br />שנראה כל אחד מעלת חברנו","807","","995","True","True","False","","78","212.76.113.171","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93117","93103","אתה מאחל לעצמך בסוף, את מה שאתה נכשל בו","24/08/21 13:49","טז אלול","תשפ&quot;א","13:49","Almuaddib","מייד בהתחלה.<br /><br />בטרם תחפש בעיות בניסוח של אחרים, טול קורה מבין עיניך, שמא הזלזול - בעיני הקורא שלך בלבד הם.<br /><br />הלוא תבוש?","107","","995","True","True","False","","116","176.228.77.205","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93126","93103","תודה!","24/08/21 17:44","טז אלול","תשפ&quot;א","17:44","יחיה","נרתעים אנחנו לשמוע הטלת ספק בדברי חז&quot;ל בין בהלכה <b>ובין באגדה</b>, כשמועה של גידוף רחמנא לצלן, והנוטה בזה הוא לפי קבלתנו ככופר בדברי חז&quot;ל, ושחיטתו נבילה, ופסול לעדות, ועוד. (אגרות החזון איש ח&quot;א, ט&quot;ו)<br /><br />האגדה והמדרש - קודש קדשים!!","1493","","995","True","True","False","","59","141.226.162.158","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93130","93126","ומה החזון איש אמר על הגאונים?","24/08/21 18:50","טז אלול","תשפ&quot;א","18:50","אביגדור","האם באמת הוא לא היה שותה מיינו של הרס&quot;ג? האם זו כוונתו? אינני יודע.<br />עכ&quot;פ, מקובלנו שאם אחד האחרונים חולק על הגאונים, אין הלכה כמותו.<br /><br />מזכיר לי כמה מגדולי הפוסקים בדור האחרון שכתבו שהמאמין בקדמות העולם הוא כופר, ואחד מהם הדגיש &quot;כופר בעיקר לדברי הכל&quot;. הרמב&quot;ם הכוזרי וספר העיקרים חלקו על קביעה זו. האם גדולי הדור האחרון יכולים לחלוק על כמה וכמה ראשונים? ועכ&quot;פ, למה לא הביאו את דברי הראשונים ודנו בדבריהם? איפה מצאנו שדוחים דעת ראשונים בלי לדון בה?","571","","995","True","True","False","","72","213.151.52.230","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93131","93130","כאילו שלא הבנת מה כתב!!!!","24/08/21 19:35","טז אלול","תשפ&quot;א","19:35","אלף בית רשי","תפסיקו עם ההיתממות, אפשר לחלוק על ראשונים כמובן, ובפרט שנשענים על ראשונים אחרים, אבל לא על זה באנו אלא על הניסוח ואותו אין להשעין על שיטות ראשונים אחרים, לדוגמא הרמב&quot;ם כותב משהוא והראב&quot;ד חולק ואף  לא חוסך שבט לשונו כנראה מדבריו, אין אנחנו אזובי הקיר יכולים להשתמש בניסוח דומה ואפילו לא באותו ענין, יש דרך נורמלית מכובדת להקשות קושיות חזקות על ראשונים באופן שלא ישמע זילזול, קושיותיו של אלמו הם בדרך כלל חזקות טובות ונכונות, ולכן הצפייה הגדולה יותר ממנו לכתוב לא כפובלציסט או כתב עיתון המעורר עניין, ובכלל בשיח תורני לא צריך להשתמש בניבי לשון מפוצצים.<br />ולהשלמת דברי אשכתב את שאילתו של אלמו בדרך הראויה והנכונה לכתיבתה לדעתי.<br />פלא על ביאורו של רש&quot;י על דברי המשנה &quot;מיד&quot; התינוקות שבחר לפרש שהכוונה &quot;מידי התינוקות&quot; ואף מביא מדרש לא ידוע התומך בפירוש זה ומסרב לקבל את הפירוש &quot;מיד&quot; לאלתר, ואף התוספות מצטטים את ביאור של רש&quot;י ומסיקים מסקנה הלכתית מכך ובכל זאת כותבים שיש לפרש פירוש אחר שהכוונה כמובן מיד לאלתר,<br />ואם כן הרי ברור לעינינו שרש&quot;י נדחק מסיבה מסוימת חזקה ולא רק מדברי מדרש שאין זה מדרכו של רש&quot;י המבאר את הפשט להשתמש עם אגדות המובאות במדרש, ועל כן האם נמצא מי שעמד על כך להסביר מדוע בכל זאת רש&quot;י נדחק לפירוש זה.<br /><br />בשולי הדברים: אכן בקריאת תגובות והודעות לא תמיד מובנן הנימה והניגון איך צריך לקרוא, ידוע המעשייה על הבן הכותב להוריו בקצרה במברק - אבא כסף!! והאב מתעצבן וקורא את הדברים בנימת פקודה ומסרב לשלוח, לעומת זאת האימא קוראת את אותם שתי מילים בנימת תחנונים ובדמעות, וכנראה חלקם של התגובות כאן אפשר לקראם בשתי אופנים","278","","995","True","True","False","","88","96.20.220.141","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93133","93131","לא התייחסתי לזה בכלל","24/08/21 20:14","טז אלול","תשפ&quot;א","20:14","אביגדור","הציטוט שהבאת מהחזון איש לא דיבר על ניסוח כזה או אחר.<br />הוא דיבר על עצם הטלת ספק בדברי אגדה.<br />לזה התייחסתי.<br />וכפי שכתבתי, המאירי לא רק מטיל ספק באגדה, אלא מסיק להיפך מדברי הגמרא שנשארה ב&quot;תיובתא&quot;.","571","","995","True","True","False","","74","213.151.52.230","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93134","93133","כפי שדבריך כנראה לא כוונו אלי","24/08/21 20:20","טז אלול","תשפ&quot;א","20:20","אלף בית רשי","כי אני לא הבאתי שום ציטוט מהחזו&quot;א, בכל אופן גם אני לא התכוונתי דווקא אליך אלא לכלל הכותבים והמגיבים בשירשור זה ובאופן כללי","278","","995","True","True","False","","81","96.20.220.141","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93136","93134","סליחה, אתה צודק","24/08/21 21:12","טז אלול","תשפ&quot;א","21:12","אביגדור","אכן התכוונתי לחזון איש שהובא לעיל<br />הגבתי על דבריך כיוון שכתבת &quot;כאילו לא הבנת מה כתב&quot;, שהבנתי שהם על החזון איש.<br />סליחה על הבלבול","571","","995","True","True","False","","102","213.151.52.230","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93541","93533","טעמת פעם אתרוג חי?","01/09/21 20:30","כד אלול","תשפ&quot;א","20:30","אלף בית רשי","כל הנ&quot;ל היה לשמחה לנגוס באתרוג ולשמוט הלולב ראה רש&quot;י ותוספות בתיאורים מלאים עם ההקבלה לשמחת חתן וכלה, כל זה היה כביכול איזה הפנינג מוצלח שחרור אחרי שמירה על ארבעת המינים שלא יפסלו במשך שבעת הימים עד לאחר קיום מצוותם, וברגע השחרור בסיום קיום המצוה כדינה התפרצה השמחה &quot;עשינו זאת&quot;, אחסוך בתיאורים מקבילים של משימות סיום","278","","987","True","True","False","","112","96.20.220.141","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב",""),new Message("93563","93552","אז מה המסקנה מהמעשה הזה?","02/09/21 09:36","כה אלול","תשפ&quot;א","09:36","אביגדור","אינני יודע באיזו לשון הוא השתמש כשהוא חלק על פירוש המדרש לפסוק.<br />אולי הלשון שלו היתה מזלזלת.<br /><br />אבל לעצם המחלוקת על פירושי הפסוקים שנקטו חז&quot;ל - <br />האור החיים כתב במקומות רבים שהרשות נתונה לנו לפרש פסוקים שלא כפירושם של חז&quot;ל, אם אינם סותרים הלכות [אור החיים ויקרא יד לה: &quot;וכבר כתבתי כמה פעמים כי רשות נתונה לנו לדרוש הפסוקים בכמה פנים משונים מדבריהם ז&quot;ל כל שמתיישבים הפסוקים על נכון כל שאין הפכיות דברי רז&quot;ל בהלכות&quot;.]. <br />ואכן כמה וכמה ראשונים פירשו פסוקים שלא כפירושם של חז&quot;ל: הרשב&quot;ם פירש את הפסוק &quot;לאות על ידך&quot; – שיהיה לזיכרון תמיד, שלא כהלכה הידועה שפירושו הוא תפילין . החזקוני והרלב&quot;ג פירשו את הפסוק &quot;ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח&quot; – שארץ סדום ועמורה נעשתה לנציב מלח , שלא דברי הגמרא שאשת לוט עצמה נעשתה לנציב מלח, ושאף מברכים על ראייתה . האברבנאל כתב שדוד חטא במעשה אוריה ובת שבע , נגד דברי הגמרא .<br /><br />האם מסקנת המעשה הנ&quot;ל היא שבוילנא היו מכים את הרשבם החזקוני האברבנאל ואור החיים? <br />אני מעדיף לומר שלא.<br />ואם חלילה כן היו מכים אותם בוילנא - האם זה אומר שאותם שבעה זקנים המוכתרים בטלית ותפילין, הם אלו הצודקים? או שמא הרשבם ידע יותר טוב מהם מה מותר להגיד ומה לא?","571","","986","True","True","False","","95","213.151.52.230","0","92987","סוכה|מו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82818);