var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92703;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92703","0","גדר הכשר לטומאה","17/08/21 13:00","ט אלול","תשפ"א","13:00","משה כהן","כתב בגמ' "ושל תרומה טהורה כו' חד אמר משום שמכשירה", והסבירו כל המפרשים לענ"ד (למעט הריטב"א), שההכשר לטומאה נעשה באופן שאין לו הנאה מעצם הנגיעה במים (שנוגע האתרוג בלולוב או בידים הרטובות). אולם, מלשון הרמב"ם בריש מכשירין (ואף מהגמ' משמע הכי אם כי אינו ברור כ"כ) משמע דאינו מכשיר אלא בניחא ליה דייקא ולא גם בחוסר מצב של לא ניחא ליה, וקשה לומר דהכא שאני כיוון דניחא ליה שירטב הלולב ועוד ניחא ליה שיגע באתרוג עושים זאת כעין גילוי דעתא דניחא ליה באתרוג.","1553","","1005","True","True","False","","318","213.151.60.157","0","0","סוכה|לה ע"ב",""),new Message("92705","92703","לכאורה דומה","17/08/21 13:16","ט אלול","תשפ"א","13:16","אור חדש","למובא כאן, שכיון שרצה במים שעל הלולב ורוצה בצירוף האתרוג הרי שזה בכי יותן","458","","1005","True","True","False","","45","147.236.159.194","0","92703","סוכה|לה ע"ב",""),new Message("92710","92703","ערוך לנר","17/08/21 14:22","ט אלול","תשפ"א","14:22","יחיה","ועיין בתוס' ע"ז (נט א ד"ה בצד לאו), שכתבו לחד תירוצא, שהיו רגילין בחג להרביץ מים על האתרוג, כדי שיהי' הדר, כדתנן סוכה (מב א) ע"ש, ולפ"ז אפשר לפרש מה דקאמר הכא מפני שמכשירה, כמו שרגילין לזלף מים על האתרוג, אבל משום חשש דיגע האתרוג בלולב, אולי שלא נאסר...

ספר גן המלך סימן קלז
בענין הכשר פירות לקבל טומאה, מוכח מכמה מקומות דבמס' מכשירין דבעינן דניחא ליה בהכשר מים שבאו עליהם ושמח בהם, ומשמע דאם אין לו שמחה אף על גב שאינו מצר דאין לו הפסד וגריעות בהכשר זה דאינם /מוכשרין/ לקבל טומאה.
וקשה דבפרק לולב הגזול אמרינן דאתרוג של תרומה טהורה לא יטול ויהבי טעמא בגמ' מפני שמכשיר את התרומה לקבל טומאה, ופרש"י דאמרי' במתני' מקבלת אשה לולב מיד בנה ומחזירתו למים בשבת שהיו שורין האגודה בשבת כדי שלא ייבשו וכשנוגעים באתרוג הוכשר לטומאה כו', ומכאן משמע דאע"פ שאין האדם שמח בהגע' המים באתרוג הוכשר לטומאה, ואין לומר דשמח הוא בנגיעת המים באתרוג שישאר רטוב ולח ולא יכמש דאי הכי הו"ל לרש"י ז"ל לפרש דחיישי' דלמא יגיע המים באתרוג להדיא ולמה לו לפרש דמתכשר משום מים שע"ג האגודה דהוי מציאו' רחוק וצ"ע.

שו"ת אבני מילואים סימן כ
כתב בתשובת גינת ורדים... וצ"ע עכ"ל,
ולק"מ דבהדיא תנן במסכת מכשירין כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון כו' בשביל שתודח הקערה הרי זה בכי יותן ע"ש וכיון דניחא ליה שיגיע להאגודה המים ואח"כ נגעו אותן המים באתרוג אף על פי שאינו לרצון גבי אתרוג הרי זה מכשיר כיון שתחלתו לרצון וזה פשוט, והנה הרשב"ם כתב פ' המוכר פירות דיין מכשיר בלא מחשבה דבמים הוא דכתיב כי יותן דומיא דכי יתן דניחא ליה ע"ש, וקשה בהא דאמרי' פ"ק דשבת (דף י"ח) גבי בוצר לגת בטעמא דב"ש גזירה שמא יבצרנו בקופות טמאות ופריך הניחא למ"ד כלי טמא חושב משקה כו' ואי נימא דיין מכשיר בלא מחשבה א"כ ניחותא דבעלים לא צריך וצ"ע.

שו"ת שואל ומשיב מהדורה רביעאה חלק ג סימן ו ד"ה והנה הרב
והנה הרב החריף מוה' מאיר בראם ני' הקשה אותי ערב חג הסכות תרי"ד דלמה חשו מפני שמכשירה והא בעי שיהיה לרצון וכאן לא ניחא לי' באותה משקה שנופל על האתרוג והראיתיו שכן הקשה בשו"ת גינת וורדים הספרדי הובא בא"מ סוף ח"ב בתשובותיו סי' כ' וכ' הא"מ ליישב...
וע"ז אמר הרב החריף הנ"ל דאמת דכן נראה מרש"י חולין דף ט"ז אבל מהרמב"ם בפיה"מ פ"א דמכשירין ופי"ב מט"א ה"ב נראה שבעינן שיהיו תלושין ברצון ושיגע באוכלין לרצון ובה"ג ביאר דאם היה ניחא לי' תחלה במה שתלשו והניח אוכלין ברצון הוא דמוכשרים ולזה כוון הראב"ד בהשגות במ"ש בה"ג א"א לא תימא שנפל על האוכל בתחלה ברצון אלא שאם רצה בו בתחלה לשם דבר תלוש אף שנפל על האוכל שלא לרצון ואין בו רצון לא בתחלה ולא בסוף אינו מכשיר והיינו שכוון להשיג שכל שנתלש ברצון אף שעל האוכל לא נפל ברצון מכל מקום מוכשר, והכ"מ לא עמד על הכוונה בזה, והביא מהך דכפאה על הקערה, ובאמת הרמב"ם שיכל ידיו לפרשה בע"א והנה אמרתי לו ראה דבריך טובים ונכוחים, וכן מבואר בס' מרכבת המשנה פי"א מט"א ה"א, ע"ש שביאר הדברים כן באורך וכמה דברים שעלו במחשבה ומצאתי שם, וא"כ שוב קשה קושית הגינת וורדים.

אמנם לדעתי נראה דאף לשיטת הרמב"ם דבעי שיהיה הנפילה ברצון על האוכלין לא בעינן שיהיה רצון ממש על האוכל הלז רק דכל שנתלש ברצון ונפל על האוכל ברצון והאוכל השני שנאגד עמו עד"מ כמו כאן בלולב שנאגד עם האתרוג ויודע בבירור שבודאי יפול על האתרוג זה מקרי לרצון ודוקא כשאינו ברור שיפול על האוכל אף שבמקרה נפל על האוכל זה מקרי שלא לרצון משא"כ בזה וז"ב, ועיין בהה"מ פ"ח מלולב ה"ב שפירש שמכשירה שע"י נטילתו בא לשומו במים עם הלולב ומכשירו, ואין הכרע בדבריו, ולפמ"ש אתי שפיר... ובערב חנוכה א' מקץ תרי"ד מצאתי בספר מי נפתוח בפרפר נ"ד אות ד' ה' ו' הרבה דברים ממ"ש כאן לענין אתרוג ומ"ש שם לדחות יש לי להאריך ולא נפניתי כעת, וד' ירחיב לי ויחלצני מצרות, ועל מי מנוחות יושיבני.

שו"ת מהרא"ש סימן מה ד"ה (ב) ובפ'
אמר יוסף הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח הלכה ב","1493","","1005","True","True","False","","67","141.226.162.158","0","92703","סוכה|לה ע"ב",""),new Message("92706","92705","[ללא נושא]","17/08/21 13:38","ט אלול","תשפ"א","13:38","משה כהן","יש א"כ לעיין מה טעם שרש"י (שדעתו היא שהטעם שיש כי יותן הוא כי סופו מעיד על תחילתו- שכבר מתחילה הוה ניחא ליה ברטיבות) לא פירש כהבנתך והבנת עוד מפרשים. אם פשוט הבין אחרת, או שיש לו בעייה כלשהי (מובנת ביותר) עם כך שנחשיב נגיעה שלא להנאתו כהנאתו רק בגלל גורם חיצוני לגוף הפירות.","1553","","1005","True","True","False","","35","213.151.60.157","0","92703","סוכה|לה ע"ב",""),new Message("92707","92706","?!?","17/08/21 13:53","ט אלול","תשפ"א","13:53","אור חדש","","458","","1005","False","True","False","","43","147.236.159.194","0","92703","סוכה|לה ע"ב",""),new Message("92708","92707","אולי לא הבנתי אותו נכון","17/08/21 14:06","ט אלול","תשפ"א","14:06","משה כהן","ואם בשביל שיודחו ידיו. נתכוון ליטול פירות הרי הוא בכי יותן ומקבלין טומאה מעכשיו וכיון דנתכוון להדיח ידיו גלי דעתיה דניחא ליה בהך נפילה שעל ידיה הדיח ידיו.","1553","","1005","True","True","False","","42","213.151.60.157","0","92703","סוכה|לה ע"ב",""),new Message("92709","92708","כתבתי עפ"י רש"י","17/08/21 14:13","ט אלול","תשפ"א","14:13","אור חדש","נתינת המים שם רצויה לו לצורך ידיו וכלל לא בשביל הפירות ובכ"ז יש בכך בכי יותן כיוון שהצירוף נח לו

אותו דבר אצלינו, אומנם אין לו רצון בהרטבת האתרוג אך רוצה בהרטבת חבריו ובצירופם זה עם זה ולכן הכי יותן של הלולב הינו גם ביחס לאתרוג","458","","1005","True","True","False","","58","147.236.159.194","0","92703","סוכה|לה ע"ב",""),new Message("92711","92710","ייש"כ עצום","17/08/21 14:49","ט אלול","תשפ"א","14:49","משה כהן","","1553","","1005","False","True","False","","35","213.151.60.157","0","92703","סוכה|לה ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);