var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92500;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","48"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","29"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","20")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92500","0","&quot;ואי לא דרשינן לכו כרבי טרפון&quot;","11/08/21 23:23","ג אלול","תשפ&quot;א","23:23","אלעד סטופל","היכול פוסק לאיים שיפסוק שלא לפי דעתו ההלכתית?<br />מתוס' ד&quot;ה &quot;ולדרוש להו&quot; משמע שיכול, וצ&quot;ע גדול האם אין בזה משום גניבת דעת.<br />אודה למי שיאיר עיני.","282","","1009","True","True","False","","346","95.86.99.183","0","0","סוכה|לד ע&quot;ב",""),new Message("92503","92500","כדאי הוא רבי טרפון","12/08/21 00:28","ד אלול","תשפ&quot;א","00:28","יחיה","לסמוך עליו בשעת הדחק! <br />דווקא רגיל בפוסקים, לסמוך על דעה דחוקה בשעת הדחק.","1493","","1008","True","True","False","","94","188.120.129.7","0","92500","סוכה|לד ע&quot;ב",""),new Message("92599","92500","מה שייך ג&quot;ד?","15/08/21 00:08","ז אלול","תשפ&quot;א","00:08","אור חדש","דעתו מעיקר הדין כX אך בשעת הדחק מסכימה דעתו להקל כY<br /><br />דעת מי גונב כאן בדיוק?","458","","1005","True","True","False","","59","213.57.139.163","0","92500","סוכה|לד ע&quot;ב",""),new Message("92605","92500","מדוע זה &quot;נגד דעתו ההלכתית&quot;?","15/08/21 07:41","ז אלול","תשפ&quot;א","07:41","בניה","הרי נאמר במפורש &quot;אמר רב יהודה אמר שמואל <b>הלכה כרבי טרפון</b>!&quot;","1416","","1005","True","True","False","","30","212.76.113.152","0","92500","סוכה|לד ע&quot;ב",""),new Message("92596","92503","מישהו הראה לי היום הריטב&quot;א על אתר","14/08/21 22:58","ו אלול","תשפ&quot;א","22:58","אלעד סטופל","שממנו משמע שפוסק אינו יכול לאיים לפסוק בניגוד לדעתו ההלכתית כי יש בזה הונאה","282","","1006","True","True","False","","50","95.86.99.183","0","92500","סוכה|לד ע&quot;ב",""),new Message("92600","92599","ראה בריטב&quot;א","15/08/21 00:22","ז אלול","תשפ&quot;א","00:22","אלעד סטופל","מ&quot;ט אלימא משום דמיקל לדרוש להו כר״ע דמיקל טפי תמיהא מלתא טובא כיון דשמואל כר״ט ס״ל היכי מצי דריש כר״ע דלית הלכתא כוותיה דידיה ובתוס׳‎ פירשו דה״ק ודאי דשמואל דפסק כר״ט אזדא לטעמיה דקאמר לזבינייא דרישנא לכו כר״ט דאלמא כר״ט ס״ל דאי ס״ד דלאו כר״ט ס״ל והא דאמר להו דרישנא לכו כר״ט לאו משום דסבר לה כר״ט אלא כדי לאיים עליהם כי היכי דלשוו ולזבנו לימא להו דרישנא לכו כר״ע דמיקל טפי והיה מאיים על המוכרים יותר אלא ודאי בדוקא קאמר הכי ולא להפחידם ודחינן דלמא להפחידם קאמר והא דלא מאיים להו בדרבי עקיבא משום דחד ולא קטים לא שכיח ודר״ט הוי הפחדה טפי <b>ול״נ</b> כלל חדא דהיכי אפשר דלהוי שמואל גונב דעתם להפחיד בשקר ועוד דנפיק מיניה חורבא למאן דשמע או לאוונכרי גופייהו דעבדי הושענא<b></b> דידהו בקטומין כסבורין דבקושטא קאמר לה שמואל ועוד דכל היכא דא״ל שמואל להאי לישנא בדוקא קאמר לה ובקושטא דאמרי׳‎ בפרק כל שעה אמר רב קדרות בפסח ישברו ושמואל אמר אל ישברו דסבר לה כר״ש כו׳‎ ואמרינן ואזדא שמואל לטעמיה דאמר להו שמואל להנהו דמזבני כנדי אשוו וזבינו ואי לאו דרישנא לכו כר״ש והתם ודאי בקושטא קאמר להו דפרכי׳‎ עלה ולדרוש להו ופרקי׳‎ אתרי׳‎ דרב הוה ומדפרכינן ולדרוש להו ודאי מוכחא מלתא דקים לן דכי האי לישנא דוקא הוא ואזדא לטעמיה. ובעיקר קושייתנו תירץ ר׳‎ הגדול ז״ל דאע״ג דפסק שמואל הלכה כר״ט בקטומין שהקטום הדר ואינו מעכב קים לן דבמניינא הלכתא כר״ע דסגי ליה בהדס א׳‎ דהא ר״ט לא משמע דפליג במנינא וכי פליג נמי כבר חזר בו ישמעאל והודה לר״ע ומכשר בחד וה״ל ר״ט יחידאה ומש״ה אקשינן בהדיא דלדרוש להו כר״ע דקים להו דהלכתא כר״ע ואפילו תימא דלא בעי למדרש כקולי תרוייהו לאכשורי בחד וקטום מ״מ לדרוש כר״ע לחודיה דמכשיר בחד ולא קטים דהוי קולא טפי ומהדרים דחד ולא קטום לא שכיח כר״ע והשתא ק״ל אמאי לא פרכי׳‎ הכא כדפרכי׳‎ בפרק כל שעה ונימא ולדרוש להו כיון דאמרת בקושטא קאמר להו. וי״ל דבשלמא התם שפיר מצי דריש כר״ש אי ס״ל כותיה וליכא במלתא שום זלזול מצוה ונדנוד עבירה אבל הכא אף על גב דהלכתא כר״ט דמכשר בקטומין מ״מ הדור מצוה הוא בשאינן קטומין ואינו ראוי לדרוש להם כר״ט דא״כ לא קפדי אהדור מצוה וכל זמן שלא יעלו המוכרין בדמיהן הרבה עד שיבאו לימנע מליקח לפי שאין ידם משגת טוב הוא שלא לדרוש היתר זה אף ע״פ שמעלין בדמיהן קצת שהרי אמרו עד שליש להידור מיהו אי הוה דריש כר״ע לגמרי בחד ולא קטום הא איכא הדור מצוה ושפיר מצי למדרש כותיה ולהכי אמרינן דחד ולא קטום לא שכיח הא לאו הכי אפשר דאמר הכי ודריש הכי ואפשר נמי כר״ע לא חזי למדרש דהא רבי ישמעאל שחזר לגבי ר״ע בעי ב׳‎ קטומין להדור ולא קאמרינן אלא דאי הוי חד קטום שכיח הוה א״ל דדריש להו כר״ע וזה נכון. מעתה אנן נקטי׳‎ אליבא דהלכתא כקולא דתרוייהו ואכשרי׳‎ מדינא אפי׳‎ בחד ולא קטום אלא דלהדור מצוה בעי׳‎ ג׳‎ ואפי׳‎ השני׳‎ קטומין אי לא אפשר בג׳‎ שלמים ובאתרא דלא שכיח מוקמי׳‎ אדינא ומכשרי׳‎ בחד וקטום וכן הלכה למעשה מפי רבי נר״ו:<br />המתני׳‎ אתרוג הגזול והיבש פסול. פירוש כמו שפירשתי בלולב וסימן יבשותו כל שאין בו שום לחלוחית:<br />ושל ערלה ושל תרומה טמאה פסול איתא בגמרא תרי טעמי משום שאין בהם היתר אכילה וחד משום שאין דין ממון שאינו רשאי למכרם ונקיט הראב״ד דברים כפשטן דכיון דלית בהו היתר אכילה ודין ממון והו״ל איסורי הנאה לא קרי׳‎ ביה לכם דהא לית בהו מידי ומאן דגזל להו לא הוי גזלן. ול״נ וב׳‎ תשובות בדבר חדא דא״כ לא מפסלו אלא ביום הא׳‎ ואלו תנא פסיק ותני ל״ש ביום אחד כו׳‎ ותו דכל שהוא שלו ואין בו לאחרים רשות וזכות לכם קרי׳‎ ביה והנכון דטעמא משום דערלה היא מן הנשרפין וכתותי מכתת שיעורי׳‎ שאין לה היתר לעולם כשם שיש לאשרה דעכו״ם וכן תרומה טמאה ואע״ג דתרומת אתרוג שהוא תרומת פירות מדרבנן בעלמא היא כל היכא דקאי לשריפה מידי טמא להוי כתותי כו׳‎ ופסולו מן התורה:<br />זושל דמאי ב״ש פוסלין וב״ה מכשירין. יש שפי׳‎ דמאי ממש וב״ה פוסלין מפני שיש בו חלק לכהן וללוי ולישראל וה״ל כאתרוג של שותפין דלא נפיק בה חד מינייהו וב״ה מכשיר לפי שמאכילין את העניים דמאי וכיון דאי בעי מפקר נכסי׳‎ וחזי ליה ודכ״ע בטבל גמור דלא חזי ליה כלל פסול כאתרוג של שתוף ולפי שאין פסול אלא ביום א׳‎ לא תני לה ואע״ג דתני דמאי לב״ש ואין פסולו אלא ביום אחד לא קפיד אב״ש כיון שאין הלכה כמותו וק״ל למרן הרמב״ן ז״ל היכי אפשר דלא קתני פסולו בשל טבל בשום דוכתא כדקתני לה לענין מצה ותו דהא אפי׳‎ בשל טבל לכם קרינא ביה שהרי יכול לסלק הכהן והלוי באתרוג דעלמא שיפריש ע״ז ממקום אחר וה״ל כההיא דאמרי׳‎ בפרק יש נוחלין באחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית בשיכול לאכלו אחד מהם ולתת לחברו אתרוג אחר כיון שדין הוא לחלוק אתרוג כנגד אתרוג יכול ליטלו לע","282","","1005","True","True","False","","54","95.86.99.183","0","92500","סוכה|לד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);