var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9200;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9200","0","שאלות לגבי שלא עשני אשה","22/04/11 00:00","יח ניסן","תשע"א","00:00","משיב מאורות דף היומי","בפשוטו הוא הודאה לה' על זה שיש לאיש יותר מצוות מאשה

ב. אבל צ"ב לומר כן

א. דלא מצאנו ברכה לכהן שלא עשני לוי, וללוי שלא עשני ישראל, וכו'.

ב. למה לברך ברכה זו בכל יום, כמבואר ברמב"ם דבשלמא פוקח עורים וכו' אבל שלא עשני אשה, למה.

ג. צ"ע נוסח הברכה, דהל"ל בא"ה אמ"ה שעשני איש, וצ"ע טעם הנוסח בשלילה שלא עשני אשה.

ד. דרך בנ"א להשתמש במעלה שיש להם יותר מצוות מנשים, כדי להתגאות על נשים, ולבזותן, ובזה עוברים על כמה עשין ולאווין חמורים, ובמקום להודות לה' על המעלה, הם משתמשים בידיעה על מעלה זו כדי להרחיב את האני, במקום להתבטל לפני ה'. וצ"ב שחז"ל ישימו מכשול כזה בפני בנ"א,

ה. ואת"ל שלא חששו חז"ל למכשול זה, בבחינת צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם, עדיין צ"ע דמכיון שגם האשה היא יציר כפיו של ד', אין נכון שאדם יברך את ד' על זה שהוא לא אשה, דאפ' על שמש וירח כתוב הללוהו שמש וירח, ובברכת לבנה ששים ושמחים לעשות רצון קונם, ואצ"ל באשה. דגם איש וגם אישה כולם עושים רצון קונם כפי שברא אותם.","142","","4756","True","True","False","","1567","82.242.204.206","0","0","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9212","9200","תשובות","22/04/11 05:25","יח ניסן","תשע"א","05:25","דוד כוכב","א. הברכה רק על יתר המצוות.

ב. אלא מתי?

ג. להרבות בהודאה, גוי עבד אשה. כמו בפיוט דיינו.

ד. לא ראיתי דרך כזו, אפילו לא אצל ילדים.

ה. כנ"ל, זו רק הודאה על המצוות.","125","","4756","True","True","False","","155","95.86.72.237","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9229","9200","דברי הב"ח","22/04/11 11:52","יח ניסן","תשע"א","11:52","המכריע","א. יתכן שכהן ולוי זכו למעלתם על ידי מעשי אבותיהם ולכן ל"ש ברכה על זה כל כך. ויתכן עוד מכיון שאין נפ"מ רבתא בזמן הזה.

ב. לגבי ג. זו שאלת הב"ח והוא משיב שמכיון שמוטב לו שלא נברא משנברא, לא ייתכן לומר שאשאני. רק אם עשאני שלא עשאני גוי עבד ואשה.

אגב שמעתי בבחרותי באיזה קעמפ מהגרב"מ אזרחי להקשות לפי זה מדוע בשבע ברכות מברכים יוצר האדם. (מילא הארוך הוא ברכה בעיקר על יצירה בצלמו ועל התקנת בנין עדי עד. אבל הקצר?). יש גם תשובה יפה (חומר מצויין לדרוש בשבע ברכות).

לגבי ד. גם בלי ההיתממות של רד"כ, יש עדיין הבדל עצום בין דבר שנתקן לאומרו במסגרת הרצינית של התפילה והברכות בהתייחדות בינו לבין קונו לבין אמירה בפורום אחר.

לגבי ה. גם העוורים והאסורים והכפופים הינם יצירי כפיו ברוך הוא. כמובן דיש לחלק. (הברכה על הפקיחה הפרטית שלי, ולא על כך שלא עשאני כפלוני בעל המום).","199","","4756","True","True","False","","220","95.86.103.26","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9285","9200","הצעה","24/04/11 12:11","כ ניסן","תשע"א","12:11","משיב מאורות דף היומי","הרב המכריע כבר העיר שרש"י מביא באופן שיטתי חילוק בין איש לאישה הנובע מהמציאות וחילוק הנובע מהבדלי המצוות, ודוחק שרש"י מסק"ל בגדר הברכה וע"כ שהוא שני ביטויים לגדר אחד של הברכה וכדלהלן:

כל אדם שקם בבוקר, חושב על גוי עבד ואשה, חושב בלבו שיש לפניו [לכל אחד ברמה שונה] בריות שלא היה רוצה להיות אחד מהם, ומודה לה' בתחילת כל יום חדש שלא עשה אותו גוי ועבד ואשה, וכמובן שטעם הברכה הוא שונה בכל אחד מהם.

ובאשה טעם הברכה הוא שגדר אשה מטבע בריאתה היא תלויה באיש, כמבואר קיד' ב' ב' בעל אבידה מחזר על אבידתו, ולא להיפך, והביטוי לזה היא החשיבות [עד כדי מרכזיות] של ההופעה החיצונית והדמיון, והרגשות, והשפעת הסביבה שגדרה התלות בדעת אחרים, והאיש מודה לה' שאינו כזה. ואין כאן זלזול והתנשאות וגאווה כלל, אלא להיפך, הודאה על זה שאינו מציאות של אשה.
ובזה מתורץ לכא' השאלות הנ"ל.

חג שמח.","142","","4754","True","True","False","","376","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9335","9200","שלא עשני אשה הכוונה שלא עשני עבד?","26/04/11 21:31","כב ניסן","תשע"א","21:31","שלמה שטרסברג","כשקראתי את הכותרת הייתי בטוח שזו השאלה שתישאל וכשנוכחתי שהשאלה לא נשאלה אשאל אני

מהגמרא בסוף מ"ג: עולה שעבד ואשה הדימיון בינהם הוא כה רב עד שלא ברור מדוע צריך 2 ברכות ורש"י מבאר "דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו וכ"

בדברים שכתבת זו ההבנה שהבנתי תמיד שהברכה שלא עשני אשה היא על כך שהגבר מחויב ביותר מצוות וכ' אבל פשט הגמרא כאן מכוון לכיוונים אחרים והדבר מאוד צורם","205","","4752","True","True","False","","338","213.151.52.42","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9355","9200","תשובות אחרות:","27/04/11 11:19","כג ניסן","תשע"א","11:19","חננאל","א. לכהנים יש ברכה על "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן". ללויים אין מצוה שצריך לברך עליה.

ג. עירובין דף ק עמוד ב: "והאמר רב יצחק בר אבדימי: עשר קללות נתקללה חוה, דכתיב +בראשית ג'+ אל האשה אמר הרבה ארבה - אלו שני טפי דמים, אחת דם נדה ואחת דם בתולים. עצבונך - זה צער גידול בנים, והרנך - זה צער העיבור, בעצב תלדי בנים - כמשמעו. ואל אישך תשוקתך - מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך. והוא ימשל בך - מלמד שהאשה תובעת בלב, והאיש תובע בפה, זו היא מדה טובה בנשים. - כי קאמרינן - דמרצייא ארצויי קמיה. - הני שבע הויין! כי אתא רב דימי אמר: עטופה כאבל, ומנודה מכל אדם, וחבושה בבית האסורין. מאי מנודה מכל אדם? אילימא משום דאסיר לה ייחוד - איהו נמי אסיר ליה ייחוד! - אלא: דאסירא לבי תרי. במתניתא תנא: מגדלת שער כלילית, ויושבת ומשתנת מים כבהמה, ונעשית כר לבעלה".

ד. רק עמי הארץ ישתמשו בברכה כדי לבזות את האשה. אדם יר"ש מעולם לא זלזל באשתו, ואדרבה.

ה. גם האשה מברכת שעשני כרצונו.","81","","4751","True","True","False","","305","84.229.141.139","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9437","9200","[ללא נושא]","29/04/11 13:13","כה ניסן","תשע"א","13:13","שמואל","התשובה לשאלות ד' וה', היא שאתה חי בדורנו, ושואל שאלות על תפיסתם של חז"ל לפני אלף שנה ויותר. די שתסתכל במעמד האשה בכפרים הערבים כיום, ותראה תשובה ברורה לשאלותיך.
למעשה זו גם תשובה לשאלות ב, וא [שמשום מה סדורן בא"ב הפוך], ואין זו ברכה על המצוות אלא על המציאות.
זה אמנם לא מוצא חן בעינינו, אבל אין שום טעם לנסות לייפייף את חז"ל.","164","","4749","True","True","False","","116","87.68.232.54","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9629","9200","מדוע אשה מברכת שעשני כרצונו?","05/05/11 05:31","א אייר","תשע"א","05:31","קותי","האם המשמעות היא שאשה מודה לקב"ה שלא הטיל עליה מצוות רבות כמו על איש?
ברכות השחר ניתקנו על המציאות הנגלית לעיניו של האדם והתועלת שנילוות למציאות זו ועל זה הוא מברך פוקח עיוורים וזוקף כפופים וכו' (ולכן גם עיוור מברך פוקח עיוורים)
לידה לפני שהיה אפידוראל וחדרי לידה ואינפוזיה והלידה היתה בבית והזעקות עלו עד לב השמים זו היתה חוויה טאומטית לכל הגברים שנחשפו לחוויה וזה בהחלט הצדיק ברכה מעומק הלב שאינם צריכים לעבור חוויה זו
אשה שנבראה לכך ויש לה הכוחות לעבור את החוויה הקשה וגם מוצאת סיפוק ותועלות בנשיותה מברכת שעשני כרצונו
כנ"ל לגבי עבד. עבדים היו מועדים להתעללות שאינה נופלת מהתעללות הנאצים ביהודים כולל בארצות הברית לפני מאה שנה. ראה דיני שן ועין כדי להבין עד כמה רמה יד האדון בעבדו
שלא עשני גוי משמעה שלא עשני עכו"ם על כל מכלול מעשיהם המכוערים.","217","","4743","True","True","False","","235","82.166.127.89","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9649","9200","מאמר שנשלח אלינו","05/05/11 13:58","א אייר","תשע"א","13:58","מנהל האתר","בקובץ המצורף

מאת הרב חנוך גבהרד - שיעורים בהגדות חז"ל","1","doc","4743","True","True","False","","275","77.126.183.175","0","9200","מנחות|מג ע"ב","0-doc"),new Message("9230","9212","הערות","22/04/11 12:06","יח ניסן","תשע"א","12:06","משיב מאורות דף היומי","א. יפה, אבל כמדומני שלא ענית לשאלה.

ב. למה לברך כל בוקר, כמו מלביש ערומים? אולי רק כשאתה רואה עבד גוי ואשה.

ג. חז"ל אינן סתם מרבים בהודאה, השאלה מה הנוכח הנכון המתאים לתוכן ברכה: אם הוא הודאה על מצוות יתירות, צריך להודות על מעלת שעשני איש.

ד. אולי הילדים שלך הם צדיקים

ה. הינך חוזר על הראשונות.","142","","4756","True","True","False","","412","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9231","9229","הערות","22/04/11 12:11","יח ניסן","תשע"א","12:11","משיב מאורות דף היומי","א. גם ברכת שלא להיות גוי זה רק ע"י מעלתם האבות הקד', כמו שאמרנו בהגדה, מתחילה וכו' ועכשיו קרבנו המקום וכו'. ויזכור אלוקים את בריתו...

ב. השאלה האם ישנה תשובה אחרת.

ג. הרי מבואר ברש"י בלישנא אחת שאינו בגלל ריבוי מצות, ועוד צ"ב סתירת שני הביאורים ברש"י.","142","","4756","True","True","False","","384","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9233","9231","הערות להערות, ויישוב מיוצר האדם","22/04/11 12:24","יח ניסן","תשע"א","12:24","המכריע","א. חשבתי לרגע ששאני גוי שהברכה על כך שהקב"ה לא הולידני אצלם במקום אצל זרע אבותינו הקדושים. אבל במחשבה שניה אתה צודק, שהרי זה אפשר לומר גם כל כהן ולוי.

ב. אשמח לשמוע על תשובה אחרת. בכל זאת זו התשובה על גיליון הטור שבידינו מגדולי רבותינו ודומני שאין שם אחרת.

ג. ביקשוני (בפרטי) לומר את תשובת הרב אזרחי. הוא ענה שעל שאר הנבראים ודאי לא נאמר מוטב שלא נברא. כי זה מתיחס לצד הרוחני שלנו, וולואי תהא יציאתינו כביאתנו לעולם, ולרוב מקלקלים יותר ממה שמתקנים ועל דא ודאי קא בכינא. מה שאין כאן לגבי שאר הברואים. לכן גוי עבד ואשה המתייחס לצד הרוחני שייך טעם הב"ח מה שאין כן יוצר האדם המייחס לחכמת הבריאה שבאדם הגשמי.

ד. יש לומר דגם בלישנא בתרא הכוונה שלא עשני עבד בגלל מיעוט מצוותיו בעיקר, אלא שיש טעם לפרטו בנוסף לאשה, היות שיש בו גם דבר זה שהוא בזוי טובא. ואולי הכוונה גם שם לבזוי הרוחני שבו, זילא ליה פריצא ליה, וכהנה רבות.","199","","4756","True","True","False","","249","95.86.103.26","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9288","9285","שני הפשטים ברש"י","24/04/11 12:28","כ ניסן","תשע"א","12:28","משיב מאורות דף היומי","הם ביטוי לשוני המהותי בין איש לאיש, היוצר אצל האיש מחשבה של שלא עשני אישה, והבדלים אלו מתחילים מהמציאות ומקבלים ביטוי בהבדלים במצוות.

ובזה צדק הרד"כ שהחילוק מצד המצות אבל לא מצד שהבדלי מצוות יוצר מצד עצמו חובת הודאה אלא ששימת לב האדם שאינו אישה עם כל המשתמע מכך, מחייב אותו להודות בכל בוקר על כל דבר שהוא מוצא בעצמו ונראה לו טוב.","142","","4754","True","True","False","","389","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9336","9335","פשט הגמרא","26/04/11 22:39","כב ניסן","תשע"א","22:39","דוד כוכב","רש"י כתב שני פירושים.
הפירוש הראשון הוא כהבנה שהבנת עכשיו.
אולם הפירוש השני הוא כהבנה שהבנת תמיד, ושאלת הגמרא: "שלא עשאני עבד, היינו אשה", פירושה כך: מה היא המעלה בברכה שנתן לי מצוות יותר מעבד, הרי זו בדיוק הברכה על שנתן לי מצוות יותר מאשה, כי הרי עבד חייב במצוות כאשה.
בתוספתא, שהיא המקור הקדום, מבואר כפירוש השני של רש"י. כך שאתה יכול לשוב ולהרגע.

כעין זה מצינו במסכת פסחים דף קח ע"א:
"אשה אצל בעלה - לא בעיא הסיבה, ואם אשה חשובה היא - צריכה הסיבה".
ופירש רשב"ם:
"אשה אינה צריכה הסיבה. מפני אימת בעלה וכפופה לו. ומפרש בשאילתות דרב אחאי לאו דרכייהו דנשי למיזגא".
ופסקו הרמב"ם השו"ע ושאר פוסקים כגירסת הגאונים שלא גורסים "אצל בעלה" והוא הדין באלמנה וגרושה, כי הפטור הוא משום שנשים אין דרכן להסב.

וראיה לכך במסכת כתובות דף צו ע"א:
"אמר רבי יוסי בר חנינא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה - אלמנה עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו.
אמר רבי יהושע בן לוי: כל מלאכות שהעבד עושה לרבו - תלמיד עושה לרבו, חוץ מהתרת (לו) מנעל".
יש כאן שתי מימרות שונות משני אמוראים שונים. כי מלאכות אשה ומלאכות עבד אינן חופפות. אחרת היו כורכים אותן יחד ואומרים: "כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה ושהעבד עושה לרבו, אלמנה עושה ליורשים ותלמיד עושה לרבו".
כי תלמיד צריך להיות כפוף לרבו כעבד. אולם מלאכות שהאשה עושה לבעלה, היא עושה אותן (רובן) גם ליורשים, ומדובר גם ביורשים הצעירים ממנה בחמישים שנה שנולדו מאשה אחרת או ממנה. וכמובן שהיא אינה כפופה כלל אליהם. אלא שכיון שעליהם החובה לפרנסה, עליה החובה לעסוק במלאכות הבית כגון בישול וכביסה.","125","","4752","True","True","False","","203","212.76.111.35","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9353","9335","לאור מה בדיוק התעוררה לך כזאת שאלה?","27/04/11 10:25","כג ניסן","תשע"א","10:25","יאירה","קראת איזה מקור?תסביר בבקשה.
מה צורם לך בדיוק?תחדד בבקשה.
ומה אתה אומר על גברים מישראל שהביעו רצון מכוון להיות עבדים ולשרת את האדון שלהם?
מה אתה אומר על ההלכות במסכת קידושין?","192","","4751","True","True","False","","224","79.180.30.139","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9347","9336","רש"י אינו מביא שני פירושים סותרים","27/04/11 03:09","כג ניסן","תשע"א","03:09","משיב מאורות דף היומי","זה לא אנציקלופדיה תלמודית...

חייב להיות ששני הביאורים הם אחד, וכנ"ל...

בקיצור, עדיין ישנה סיבה לא להיות רגוע...","142","","4751","True","True","False","","834","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9351","9347","משיב, לפי דעתי אתה יכול להיות רגוע","27/04/11 10:18","כג ניסן","תשע"א","10:18","יאירה","הברכה לא נועדה להשפלת האישה או הנמכת מעמדתה. אדרבא: במשפחות יהודיות גבר מתייחס לאישה בכבוד רב ומחשיב אותה למלכה, אלא שגבר מברך "ברוך שלא עשני אישה" כיוון שהוא מחויב לשמור יותר מצוות. וכן גבר הוא היוצר ולכל אחד יש תפקידים בעוה"ז. גבר לא יכול ללדת ילדים ואישה יכולה משום שהגוף שלה מתאים לתפקיד זה.

יש מדרש (לצערי לא הצלחתי למצוא אותו: אני עדיין מחפשת) שמדגיש עניין רעיוני של קדושת אישה, גבר, עבד, קטן וחופשי ואומר, שגורלם תלוי בכמות מעשיהם הטובים ולא במעמד החברתי.

אני לא חושבת, שאישה תלויה בגבר במובן השלילי, כפי שאתה מדבר באשכול הזה.
גם במקורות שלנו מתוארות נשים צנועות, מכובדות, פיקחיות ודי עצמאיות והדוגמאות ידועות.","192","","4751","True","True","False","","276","79.180.30.139","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9352","9351","נכון","27/04/11 10:22","כג ניסן","תשע"א","10:22","משיב מאורות דף היומי","לא התכוונתי בכלל במובן השלילי, רק אמרתי שהמבט הגברי אינו רואה את עצמו כאישה, כי טבעו נוגד את זה, אבל אשה יכולה לקראות את עצמה איש, לכן אישה לא תברך שלא עשני איש, כי אינה רואה את המציאות של גברים כדבר שהיא לא רוצה להיות אותו, אבל איש אינו רוצה להיות אישה, לא בגלל שום דבר שלילי, אבל בתור גבר, זה נוגד את טבעו לראות עצמו כאישה.

האם ככה זה מובן?","142","","4751","True","True","False","","869","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9354","9351","זה המדרש?","27/04/11 11:09","כג ניסן","תשע"א","11:09","חננאל","ילקוט שמעוני שופטים רמז מב: "ודבורה אשה נביאה מה טיבה של דבורה שנתנבאת על ישראל ושפטה אותם והלא פינחס בן אלעזר עומד מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקדש שורה עליו".","81","","4751","True","True","False","","324","84.229.141.139","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9364","9352","למה אישה צריכה לתפוש את עצמה כאיש?","27/04/11 15:28","כג ניסן","תשע"א","15:28","יאירה","אישה לא יכולה ליצור חיים חדשים: היא יכולה לשאת את העובר ברחמה במשך תשעה חודשים וללדת כפי שרצה קב"ה יתברך. אישה יכולה להפיק תועלת בתכונות ומידות שהנחיל לה קב"ה אבל היא לא יכולה להתיימר להיות גבר כי זה בלתי אפשרי.","192","","4751","True","True","False","","230","213.151.53.32","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9368","9353","אשה=שפחה???","27/04/11 18:00","כג ניסן","תשע"א","18:00","שלמה שטרסברג","כבר כתבתי ואחזור שוב שלשון רש"י "דאשה לבעלה כעבד לרבו" צורמת ביותר וכי זה עינינה של האשה להיות לשפחה לבעלה?

לפי פרוש זה ברש"י אשה מקבילה לעבד ולכן אין צורך לברך פעמים גם שלא עשני עבד וגם שלא עשני אשה?

אני לא יודע איך את רואה את הדברים אבל לי הם מאוד צורמים.

מה שאת מעלה ממסכת קידושין אין אני יודע בדיוק למה את רומזת ויש שם בהרבה תחומים לדון כגון זה שקונים אשה בפרוטה וכ' אבל גם שם ברור שאין הכוונה להשוות אשה לחפץ וודאי שאינה שווה פרוטה אלא זו פעולת קיניין ובאמת יש עוד הרבה לדון שם אבל בעיניננו הדברים לפי פרוש זה ברש"י מגדירים את מהותה של האשה כשפחה לבעלה ולי הם מאוד צורמים.

אני מקווה שהבארתי את עצמי אם לא הייתי ברור מספיק קודם לכן.","205","","4751","True","True","False","","260","213.151.44.143","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9365","9354","כן. זה המדרש. תודה רבה.","27/04/11 15:29","כג ניסן","תשע"א","15:29","יאירה","","192","","4751","False","True","False","","202","213.151.53.32","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9369","9354","ברוך השב!","27/04/11 18:14","כג ניסן","תשע"א","18:14","דוד כוכב","אולי ניתן לברך שהחיינו, לפחות בלי שם ומלכות?","125","","4751","True","True","False","","111","95.86.83.31","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9359","9355","בכלל יש ללויים מצוות שאין לישראלים","27/04/11 12:50","כג ניסן","תשע"א","12:50","דוד שפירא","","180","","4751","False","True","False","","207","213.151.57.74","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9366","9355","לגבי סעיף ג'.","27/04/11 15:57","כג ניסן","תשע"א","15:57","יאירה","בעדות ספרד לא נהוג, שאישה תקדש לבנה ומקור המנהג בגמרא שהבאת.
שו"ת שבות יעקב ח"ב סימן יא:
"...נשים פטורות ממצוה זו ואין מקיימין אותה כלל אף ע"ג דהן מקיימין כל מצות עשה שזמן גרמה ועיין בשל"ה שכתב הטעם לפי שהן היו הגרם פגם לבנה ולפי זה י"ל הטעם כפשוטה כדאיתא בעירובין דף ק' עשרה קללות נתקללה חוה עטופה כאבל לכך אין מקדשין הלבנה..."

מאי פגם בלבנה, שנגרם בגלל האישה? זהו פיתוי של אדה"ר לאכול מעץ הדעת. הוא אכל את ה"תפוח" ביום שישי. על כן עקרת בית טובה נוהגת לבשל לכבוד שבת קודש ביום שישי בבקר ובכך היא מתקנת את הפגם.
כמו כן דם נידתה מזכה את האישה לא לקדש לבנה כי היא מיטהרת על ידה ולא זקוקה לקדושה נוספת.","192","","4751","True","True","False","","252","213.151.53.32","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9362","9359","בזמן המקדש","27/04/11 13:24","כג ניסן","תשע"א","13:24","המכריע","היו להם עבודות רבות כשוערים שומרי המקדש וכמשוררים, כמבואר בפרשת קרח, בגמרא וברמב"ם. בזמן הזה נותר להם רק זכר, רחיצת ידי הכהנים טרם עלותם לדוכן.","199","","4751","True","True","False","","172","95.86.94.188","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9374","9362","יש להם מצוה שמברכים עליה?","27/04/11 18:28","כג ניסן","תשע"א","18:28","דוד כוכב","","125","","4751","False","True","False","","92","95.86.83.31","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9378","9364","הבהרה","28/04/11 01:06","כד ניסן","תשע"א","01:06","משיב מאורות דף היומי","לא התכוונתי למנה שכתבת.

אלא רק לומר ששברגע שאשה רואה איש, היא לא חושבת: ברוך ה' שלא יצר אותי איש, ולמה? כי פשוט אין טבע האישה רואה פגם בטבע האיש. המילה פגם אינה כאן באה בשימוש ערכי, אלא רק כשיפוט סובייקטיבי.

אבל איש אינו רואה את האשיה כייצור שהוא היה רוצה או מוכן להיות, כלומר איש חושב ברוך ה' שאני לא אישה, מכיון שאינו מוכן לחשוב על אפשרות להיות אישה כי עבורו זה בעייתי. לא שזה צודק בעצם, אלא שכך טבע האיש שאינו רוצה להיות אשה. כי הוא רואה באשה יצור שיש בו תלות מסויימת (כמובן) באיש, וטבע האיש שאינו רוצה להיות תלוי.

אבל למרות שמצב יש תלות מוסיימת, אבל אינה רואה בזה דבר השולל האפשרות להיות יצור שיש בו פחות את תכונת התלות, כלומר איש.

לכן אין לה ברכה שלא עשני איש.","142","","4750","True","True","False","","851","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9373","9366","תפוח?","27/04/11 18:26","כג ניסן","תשע"א","18:26","דוד כוכב","כך יש משמעות בר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא קונטרס עמלה של תורה:

"ויש לדייק מלשון הכתוב (בראשית ב', ט') ויצמח וגו' מן האדמה כל עץ וגו' ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע משמע דכל העצים הצמיח מהאדמה כולה היינו בכל העולם כולו גם מחוץ לגן אבל עץ החיים ועץ הדעת הצמיח תוך הגן דעץ הדעת קאי אתוך הגן שלפניו דאי היה גם כן על פני כל האדמה הוה ליה לומר זה מקודם. רק אחר שגורש מגן עדן נטעו והצמיחו גם בארץ. וממה שנקרא בשיר השירים תפוח למדנו שהוא מין תפוח רק שאותו שהיה תחילה בגן עדן נשתנה למעליותא ויש בו ריח טוב ביותר מעין הריח דגן עדן שמשם לוקח".","125","","4751","True","True","False","","139","95.86.83.31","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9370","9368","בעניין שכתבת","27/04/11 18:17","כג ניסן","תשע"א","18:17","דוד כוכב","'וודאי שאינה שווה פרוטה אלא זו פעולת קיניין' - זו דעת הט"ז.
אך יש ראיות רבות לחולקים, וקניין כסף הוא כסף שיווי.","125","","4751","True","True","False","","88","95.86.83.31","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9398","9368","אישה לא שווה שפחה.","28/04/11 19:09","כד ניסן","תשע"א","19:09","יאירה","אין עניין לאישה להיות שפחה לבעלה ולא לאף אחד אחר.
בגמרא יש דוגמאות של נשים, שהיו עצמאיות וגם דברו עם תלמידי חכמים בגובה העיניים.","192","","4750","True","True","False","","254","95.86.117.148","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9400","9369","תודה רבה. ברוך הנמצא.","28/04/11 20:43","כד ניסן","תשע"א","20:43","חננאל","","81","","4750","False","True","False","","182","84.229.141.139","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9396","9373","כתבתי את המילה תפוח במרכאות.","28/04/11 18:15","כד ניסן","תשע"א","18:15","יאירה","אדם הראשון לא אכל את פרי עץ הדעת במובן הרגיל, אלא ש"אכילתו" הייתה במובן המופשט. א"א להגשים את העולם הרוחני אלא הדבר המוחשי בא להדגים לבני אנוש את נושא העניין. למשל:
ריקאנטי בראשית פ"ב:
"...ויש מפרשים עץ הדעת כלומר עץ של דעת, וכבר ידעת פירוש חכמה ותבונה ודעת. פרי עץ הדעת היא השכינה..."

כמה פירושים והסברים נוספים לפרי עץ הדעת. למשל:
ברכות מ ע"א:
"...דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין ; רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר ; רבי יהודה אומר: חטה היתה..."

של"ה תולדות אדם בית ישראל (תליתאה)
"...והפרי של עץ הדעת הוא מלכות, המנהיג את העולם בכח עליון לטוב ולרע..."

זוהר - רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת בהעלותך קנג ע"א:
"...ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר..."","192","","4750","True","True","False","","275","95.86.117.148","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9403","9373","עד שיבא הכתוב השלישי ...","28/04/11 20:52","כד ניסן","תשע"א","20:52","חננאל","תוספות מסכת שבת דף פח עמוד א

פריו קודם לעליו - הקשה ר"ת שהרי אנו רואים שגדל כשאר אילנות ומפרש דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותם עלים","81","","4750","True","True","False","","228","84.229.141.139","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9376","9374","חננאל טען שאין. ","27/04/11 23:38","כג ניסן","תשע"א","23:38","דוד שפירא","","180","","4751","False","True","False","","198","31.44.133.107","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9397","9378","אני חושבת, שדווקא גבר כן תופש אישה","28/04/11 18:44","כד ניסן","תשע"א","18:44","יאירה","כברוא מושלם מבחינת היופי והתבונה.
לגבי תלות האישה אני מסכימה איתך רק באופן חלקי.","192","","4750","True","True","False","","229","95.86.117.148","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9432","9397","[ללא נושא]","29/04/11 12:47","כה ניסן","תשע"א","12:47","משיב מאורות דף היומי","שוב, רק אמרתי שגבר לא רוצה לחשוב על להיות אישה, זה הכל. משא"כ אישה על גבר.","142","","4749","True","True","False","","836","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9402","9398","וזו הסיבה לכך שכתבתי שהדברים כפי שהביא","28/04/11 20:48","כד ניסן","תשע"א","20:48","שלמה שטרסברג","רש"י הם צורמים מאוד. ולכן לא הבנתי מה ששאלת קודם מה כל כך צורם וכ'","205","","4750","True","True","False","","219","95.86.82.120","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9404","9403","ושכחתי את העיקר","28/04/11 20:55","כד ניסן","תשע"א","20:55","חננאל","רמב"ן פרשת אמר

והנכון בעיני כי האילן הנקרא בלשון ארמית אתרוג נקרא שמו בלשון הקודש הדר, כי פירוש אתרוג חמדה, כדמתרגמינן נחמד למראה (בראשית ב ט), דמרגג למיחזי, ... ובטעם המצוה הזאת אמרו ... ועל דרך האמת, "פרי עץ הדר" הוא הפרי שבו רוב התאוה, ובו חטא אדם הראשון, שנאמר (בראשית ג ו) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל.","81","","4750","True","True","False","","233","84.229.141.139","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9407","9403","ברור, שהכתוב השלישי עשוי להכריע! ","28/04/11 21:52","כד ניסן","תשע"א","21:52","יאירה","גם התוספות במסכת תענית מחזק את מה שכתבת לעיל.
תוספות מסכת תענית כט ע"ב:
של תפוחים - י"מ תפוחים כריח אתרוגים.

אף על פי כן, כפי שכתבתי בהודעות הקודמות יש פירושים רבים.","192","","4750","True","True","False","","224","95.86.117.148","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9410","9404","ואין דעת הזוהר הקדוש כר"ת","28/04/11 22:09","כד ניסן","תשע"א","22:09","דוד כוכב","שהרי כתב שלתפוח ג' צבעים. וזה אינו באתרוג אלא בתפוחים דידן.","125","","4750","True","True","False","","117","212.76.97.73","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9411","9410","איפה בזוה"ק ? באיזה דף זה כתוב?","28/04/11 22:21","כד ניסן","תשע"א","22:21","יאירה","","192","","4750","False","True","False","","212","95.86.117.148","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9419","9410","גם דעת חז"ל בשאר מקומות אינה כר"ת","29/04/11 02:23","כה ניסן","תשע"א","02:23","חננאל","מסכת כלאים פרק א משנה ד: "התפוח והחזרד הפרסקים והשקדין והשיזפין והרימין אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה". - האתרוג אינו דומה לעצים אלו.

מסכת מעשרות פרק א משנה ד: "ובירק הקשואים והדלועים והאבטיחים והמלפפונות התפוחים והאתרוגין חייבים גדולים וקטנים ר"ש פוטר את האתרוגים בקטנן החייב בשקדים המרים פטור במתוקים החייב במתוקים פטור במרים".

שמות רבה פרשת בא פרשה יז: "מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום ויש בו טעם וריח". - מכאן מוכח שהתפוח המדובר הוא ירוק, לא כצבע האתרוג.

שיר השירים רבה פרשה ח: "מה תפוח זה עושה פירות בחדש סיון, כך התורה נתנה בסיון". - האתרוג נותן פירות מאוחר יותר.","81","","4749","True","True","False","","219","77.124.187.213","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9413","9411","[ללא נושא]","29/04/11 01:01","כה ניסן","תשע"א","01:01","דוד כוכב","זוהר פרשת שלח לך דף קע עמוד ב:
"לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור".

זוהר פרשת האזינו דף רפז עמוד א:
"אלין אינון ג' גווני דמתחברן בתפוח".

זוהר פרשת האזינו דף רפו עמוד ב:
"ת"ח קודשא בריך הוא כתפוח דאית ביה תלת גוונין, כנסת ישראל כשושנה מאן שושנה, א"ר אבא שושנה סוגה סתם שושנה דאתכלילת בשית טרפי, שושנה דא גווניה חוור וסומק וכלא הוא תרין גווני סומק וחוור הכי כנסת ישראל".

זוהר - ספרא דצניעותא פרשת תרומה דף קעז עמוד ב:
"בהו אתחזיין תפוחין סומקין כוורדא".

זוהר - האדרא רבא פרשת נשא דף קלג עמוד ב:
"פתח ר"ש ואמר (שיר ב) כתפוח בעצי היער וגו', מה תפוח זה כליל בתלת גווני".
שם דפים קלט ע"א וקמא ע"א:
"ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן סומקן כהאי ורדא סומקא".","125","","4749","True","True","False","","226","212.76.97.73","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9450","9413","כבוד הרב יודע מדוע התפוח מוזכר בספד"צ?","29/04/11 17:38","כה ניסן","תשע"א","17:38","יאירה","","192","","4749","False","True","False","","203","109.64.40.105","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9453","9419","אף פעם לא ראית אתרוג ירוק?! ","30/04/11 23:48","כו ניסן","תשע"א","23:48","דוד שפירא","","180","","4748","False","True","False","","213","95.86.70.244","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9438","9437","אני מוחה בתוקף על ביזוי חז"ל","29/04/11 13:22","כה ניסן","תשע"א","13:22","חננאל","על ההשאווה לפראי אדם ידם בכל ויד כל בם.

מחוץ לעיוות לפיו אנחנו מחוייבים לדברי חז"ל, אע"פ שהם ארכאיים (לדבריך).","81","","4749","True","True","False","","222","84.229.34.169","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9440","9437","מצטרף למחאה","29/04/11 14:26","כה ניסן","תשע"א","14:26","משיב מאורות דף היומי","וחוץ מזה, נראה לי שאתה לא מכיר את חז"ל או מאוד מרחוק...

ברור מעבר לכל ספק באינספור מקומות בש"ס שהיחס לאשה אינו יחס ערבי בכלל.

אתה לא בכיוון.","142","","4749","True","True","False","","805","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9447","9437","לכאורה כדבריך","29/04/11 16:30","כה ניסן","תשע"א","16:30","דוד כוכב","בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק יד:
"ונתן לאשה מתשע קללות... ורצע את אזנה כעבד עולם וכשפחה משרתת בעלה".

אלא שזו ראיה לסתור שכן אינו במדרשים הקדומים ובגמרא שהביא חננאל לעיל מפורטות קללות אחרות.

ולשון התוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ו הלכה יח:
"ר' יהודה אומר שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה.
גוי שנאמר כל הגוים כאין נגדו כאפס ותהי נחשבו לו.
בור שאין בור ירא חטא.
אשה שאין הנשים חייבות במצות".","125","","4749","True","True","False","","164","212.76.97.73","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9446","9440","אל תזדרזו למחות","29/04/11 16:29","כה ניסן","תשע"א","16:29","שמואל","עיינו היטב בדברי. לא כתבתי שזה היה היחס של חז"ל, או היחס המוצדק בעיני חז"ל. אלא שבאותה תקופה נהגו אנשים בנשותיהם כך בכל העולם, וכיום זה קיים בחברות שמרניות כגון בכפרים הערביים שהזכרתי, או חברות שבטיות, ואין צורך להאריך בדוגמאות. אינכם זוכרים את 'כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ונותנה לפני הארי, מה זה דורס ואוכל אף זה מכה ובועל'? ושימו לב שהביקורת שם היא על כך שאין פיוס קודם תשמיש, ולא על עצם ההכאה בכלל.
אין צורך להרחיק עד תקופת חז"ל. גם באירופה המערבית היה מקובל עד לפני מאה שנה שהאשה נחשבת ממש כרכוש הבעל, ויכלה לספוג ממנו בשעת הצורך מכות נאמנות. אחד מגדולי ישראל בדורות שעברו מספר על עצמו כי קיבל תיקון מהאר"י הקדוש על שהכה את אשתו. מעמד האשה עבר שינוי עצום במאה האחרונה, וחלק גדול ממנו הוא לטיבותא ללא כל ספק. אין צורך לגלגל עינים צדקניות למרום.","164","","4749","True","True","False","","116","87.68.232.54","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9455","9446","אצל הגויים כן, אבל לא אצלנו","01/05/11 00:03","כז ניסן","תשע"א","00:03","משיב מאורות דף היומי","","142","","4747","False","True","False","","856","82.242.204.206","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9458","9450","[ללא נושא]","01/05/11 01:06","כז ניסן","תשע"א","01:06","דוד כוכב","מדובר שם בחלקי הזקן הדומים לתפוחים.","125","","4747","True","True","False","","106","95.86.76.68","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9461","9455","[ללא נושא]","01/05/11 03:20","כז ניסן","תשע"א","03:20","שמואל","אם אתה מעוניין להיות נאיבי, בהצלחה","164","","4747","True","True","False","","139","80.230.66.107","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9653","9629","רגע, רגע!","05/05/11 16:11","א אייר","תשע"א","16:11","יאירה","אתה מתעלם מהפרטים הרלוונטיים לנושא הנידון ומנסה לחדש כאן השקפה, שלא תואמת את רוח היהדות! מנין לך הצידוק המכריע שלך, שאיש מברך "שלא עשני אישה" כי הוא שמח לא לחוות חוויית לידה?!

לפני שהמציאו אמצעי הרדמה, תכשירים לשיכוך כאבים ולפי חדרי הלידה, נשים אכן ילדו בבית או בשדה. אבל באותה תקופה נשים היו חזקות ובריאות יותר. הרי תהליך הלידה הינו טבעי ובדרך כלל אישה לא צריכה זרז כלשהו...

כתבת, שעבדים היו מועדים להתעללות והשווית את האדונים לנאצים ימח שמם! לפי דעתי זו הקצנה! כתוב בגמרא: "כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו‏" (מס'. קידושין כב ע"א). יל"ע גם בהלכות עבדים ביד החזקה לרמב"ם אודות יחס לעבדים והדינים הכרוכים בהם. נראה, כי בקרב הגויים התייחסו לעבדים בביזיון, כפי שכתבת ולא בקרב היהודים.

בנוסף למה שכתבת על הברכה "שלא עשני גוי" היהודי גם מביע שמחה רוחנית, שהשי"ת זיכה אותו להשתייך לעם סגולה!","192","","4743","True","True","False","","242","95.86.113.197","0","9200","מנחות|מג ע"ב",""),new Message("9707","9653","נו אז איך אני צריך לענות לך?","06/05/11 16:55","ב אייר","תשע"א","16:55","קותי","הציטוט הנכון הוא תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כ עמוד א

מכאן אמרו: כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו. ושלא עשני עבד הכוונה לעבד כנעני

איני יודע מה היא רוח היהדות יש הרבה רוחות ביהדות שלפיהם את בכלל מנועה להכנס לפורום גברי של לומדי גמרא

חוששני שכל ההסברים שניתנו וממשיכים להנתן נאמרו יותר מאלף שנים אחרי שהתחילו לברך את הברכה כך שאף אחד אינו ידע מה היה בראש של מתקני הברכה לכן צריך למצוא הסבר מסתבר שיכול היה להיות לנגד עיניהם של יוצרי הברכה לפני אלפיים ומעלה שנים ונדמה לי שהתבססות על מציאות טבעית שהיתה גם אז יכולה להיות נכונה

ההכחשה לגבי צער עיבור ולידה מתנפצת על סלע דברי התורה בראשית פרק ג

(טז) אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים ואם התורה מכנה זאת בתארים אלו זה אומר שזה עד כדי גבולות הסבל האנושי

העבדים היו מועדים להתעללות נאצית ונזרקו לזירת הקולוסיאום להלחם עם חיות טרף ולהטרף חיים על ידם תחשבי מה זה אומר שהתורה אמרה שעבד יוצא בשן ועין אם הכאת האדון לא הגיעה לכלל הוצאת עינו של העבד הוא רק הסתפק במכות עד כדי אובדן הכרה של העבד הרי הוא נשאר עבד והאדון אינו נענש כלל כי מקנת כספו הוא

יהודי נולד בעל כורחו יהודי ועל דבר ההכרחי בלתי ניתן לבחירת האדם אינו נושא לברכה על עשית המצוות אנחנו מברכים אשר קידשנו במצוותיו כי את זה אנחנו עושים מתוך בחירה
שבת שלום","217","","4742","True","True","False","","179","82.166.218.139","0","9200","מנחות|מג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);