var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9087;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9087","0","בענין טלית כפולה","20/04/11 01:18","טז ניסן","תשע&quot;א","01:18","המכריע","טלית כפולה חייבת בציצית ור' שמעון פוטר. יש להבין לכאורה אם ר' שמעון חושש שתיפתח והציצית יהיו שלא במקומן, הרי אז מה יקרה? יהא לבוש בד' כנפות ללא ציצית כהלכתן. ומה מרויח ר' שמעון שפוטרו מראש ומבטל מיד מצות ציצית. ואם כוונת ר' שמעון לא ללבוש בגד כזה, הוה ליה למימר ר' שמעון אוסר וכדומה.<br /><br />לכאורה צריך לומר שר' שמעון סובר שהבגד נחשב לפי אורכו האמיתי ומכיון שכל ד' כנפותיו בצד אחד הרי הוא פטור מציצית כדאי' בפוסקים על דברים דומים (כגון בדיון מדוע הכותנות שלנו פטורות מציצית). וא&quot;כ רש&quot;י קיצר במקום שהיה לו להאריך.<br /><br />בסיפור הבא בגמרא לא ברור אם את ההערה אמר האורח או בעה&quot;ב. אבל ברש&quot;י זה מפורש בהמשך בתוך דבריו שהאורח היה המעיר.<br /><br />עוד נקודה בסיפור הבא. לכאורה החידוש שם רק שלדעתו חובת טלית. אבל במח' התנאים לא פסק כי הרי הסיפור היה שזה נפתח, ובזה לכו&quot;ע לא יוצא כשהציציות באמצע הבגד. אמנם לכ' א&quot;כ יכול היה לשוב ולכפול ולהשתמש בכפול. משמע שפסק כמו ר' שמעון ושאז לר' שמעון פטור וכנ&quot;ל. (או שנדחוק שהכפל היה למידת קטנים ורבה בריה דר' נחמן היה צריך לו בפשיטותו). ויל&quot;ע.<br /><br />מענין שהגמרא &quot;לא מתרגשת&quot; שפליגא אדמלאכא. לא בשמים היא. המלאך יכול לומר עדות על מה מענישים בשמים, ואמורא רשאי לחלוק עליו. ידועה האימרה של ר' יואליש מסאטמר. על הגמרא בפ&quot;ק דגיטין מנין שר' אביתר בר סמכא שפגש את אליהו הנביא (מוצאי יו&quot;ט עכשיו) ואמר לו שהקב&quot;ה חוזר על דבריו של ר' אביתר. אם כן מעצם העובדה שר' אביתר משוחח עם אליהו הנביא עדיין אין זה אומר שהוא בר סמכא, אבל מזה שמכוון אל האמת בדבר קטן (האם בעלה של הפילגש מצא לה זבוב או נימא) זה מהוה ראיה לסמכותו. מכאן שלכוון אל האמת בתורה אפילו בדבר של מה בכך, זה גדול (לפחות מבחינות מסויימות) יותר מגילוי אליהו.<br /><br />ולסיום הסוגיא עולה שקוברים בטלית מצוייצת כהלכתה. עם זאת נהגו (לפחות בני אשכנז) לקבור בט&quot;ק ללא ציציות על פי מסק' התוס' בכ&quot;מ. והנה ידוע שהגר&quot;א בדעתו הרחבה פסק שיש לקבור עם טלית מצוייצת ופקד כך לעשות עמו. בשעה שהורידוהו לקבורה, דרך מישהו על הכנף בלי כוונה ונקרעו החוטין. הושיבו ב&quot;ד מתלמידיו והחליטו לא לתקן, כי כנראה מן השמים לא רוצים שישנו עמו מהמנהג.<br /><br />אגב הגר&quot;א ודריכה על ציצית. הכרתי יהודי זקן (חותנו של ר' יושע בער מבריסק שנפטר בשנת תשמ&quot;א) שהכיר יהודי זקן שנפטר ביום הולדת מאה שלו. וכשהזמינו אליו רופא בהיותו קרוב למאה לא הסכים לתת לטפל בו. מפני שבילדותו דרך בלי כוונה על הטלית של הגר&quot;א והגר&quot;א אמר לו &quot;יינגעלע זאלסט לעבן אונדערט יאר, גיי אראפ פון מיין ציצית (ילדון יקר, שתחיה מאה שנה, רד נא בבקשה מן הציצית שלי), ועל כן הוא מובטח עד מאה. וכך הוה. (זאת שמעתי מהישיש הנ&quot;ל שהכיר את ההוא בעצמו).","199","","4759","True","True","False","","1419","95.86.103.26","0","0","מנחות|מא ע&quot;א",""),new Message("9092","9087","הסיפור עם הגר&quot;א","20/04/11 02:57","טז ניסן","תשע&quot;א","02:57","דוד כוכב","הוא מינה את אחד מתלמידיו לדאוג לכך שיקברוהו בציצית.<br />אלא שביום פטירתו אותו תלמיד היה מחוץ לעיר. ועד שהגיע כבר איחר את הקבורה.","125","","4759","True","True","False","","134","95.86.92.182","0","9087","מנחות|מא ע&quot;א",""),new Message("9107","9092","תרי לישני","20/04/11 12:14","טז ניסן","תשע&quot;א","12:14","המכריע","אם אתה אומר כך כנראה ישנה גירסה כזו. אבל ישנה בודאות גם גירסה כפי שסיפרתיה. בלי נדר לאחר המועד כשהגישה לספריי תשוב בכבראשונה אבדוק.","199","","4759","True","True","False","","162","95.86.103.26","0","9087","מנחות|מא ע&quot;א",""),new Message("9111","9107","ערוך השולחן יו&quot;ד סי' שנא","20/04/11 17:47","טז ניסן","תשע&quot;א","17:47","student","סימן שנא סעיף ג<br />ועכשיו המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל שנושאין המת בציצית, וקודם שמניחים אותו בקבר נותקין ציצית אחת מהארבע ציציותיו. ויש שנהגו לנתוק אותה בבית קודם הוצאתו לקבורה, אבל טוב יותר לנתקה קודם הקבורה.<br />ושמעתי בבירור על שני גדולי הדור: אחד צוה אחד מתלמידיו שיקברו אותו בכל ציציותיו, ואותו תלמיד כשהגיעו להלבשת תכריכיו חש במיעיו ויצא חוץ, ואותם שהלבישוהו לא ידעו מזה ונתקו אחת מהציציות כנהוג. ותיכף נכנס אותו תלמיד והתחיל לצעוק, ואמרו הגדולים שהיו שם שזהו אות מן השמים לבלי לשנות.<br />והשני כשהניחוהו בקבר עם כל הציציות – נסתבכה אחת מהציציות ביתד שבתוך הקבר, וניתקה מעצמה, וראו בחוש שמן השמים גזרו כן.<br />(הראשון היה הגר&quot;א ז&quot;ל, והשני היה החסיד מוהר&quot;ז ז&quot;ל מהוראדנא, בעל &quot;יסוד ושורש העבודה&quot;, שצוה גם כן להניחו בכל הציציות.)","177","","4759","True","True","False","","147","46.120.101.47","0","9087","מנחות|מא ע&quot;א",""),new Message("9125","9111","הסוגריים מהערוך השולחן?","21/04/11 02:56","יז ניסן","תשע&quot;א","02:56","המכריע","דהיינו הסוגריים שמבארים שהראשון היה הגר&quot;א. כי אם כן כנראה אני מחליף עם הסיפור על היסוד ושורש. בכל אופן בלי נדר אחרי המועד אקוה לבדוק.","199","","4758","True","True","False","","186","95.86.103.26","0","9087","מנחות|מא ע&quot;א",""),new Message("9187","9125","אכן הסוגריים במקור מערוך השולחן","21/04/11 20:51","יז ניסן","תשע&quot;א","20:51","student","כך הוצאתי מפרוייקט השו&quot;ת.","177","","4758","True","True","False","","127","46.120.101.47","0","9087","מנחות|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);